עבודה סמינריונית זכות העמידה בבג"צ, מעמד העותר, מי יכול לבוא בשערי בית הדין הגבוה לצדק? (עבודה אקדמית מספר 2769)
45 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2769
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי זכות העמידה בעתירה לבגצ ושאלת השפיטות?
תוכן עניינים
כיצד באה לידי ביטוי זכות העמידה בעתירה לבגצ?
בג"ץ 5658/23 ( שנת 2024) פסילת ביטול עילת הסבירות
לוין: ביקורת על עיתוי פרסום פסק הדין
בית המשפט העליון בסמכותו לביטול חוקים
יוזמה של חוק עוקף בג"צ 2018, פסקת ההתגברות
מיעוט הוראות החוק שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בגין סתירת חוקי היסוד שנחקקו ב-1992 והשעיית הפסילה
עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: זכות העמידה בעתירה לבג"צ, השפיטות בבית המשפט הגבוה לצדק.
זכות העמידה בעתירה לבג"ץ:
זכות העמידה היא תנאי סף הכרחי להגשת עתירה לבג"ץ. משמעותה היא שרק מי שנפגע באופן אישי, ייחודי, ממשי וישיר מפעולה שלטונית רשאי להגיש עתירה כנגדה.
מטרת דרישת זכות העמידה:
- להבטיח שהבג"ץ ידון רק בעניינים שיש בהם צורך ממשי לסעד משפטי.
- למנוע "תביעות סרק" שמטרתן להטריד את הרשויות או לקדם אג'נדה פוליטית.
- להגן על אינטרסים של ציבור רחב מפני פגיעה על ידי גורמים פרטיים.
מתי קיימת זכות עמידה?
- פגיעה אישית: העותר צריך להראות שנפגע באופן ישיר מפעולת השלטון. פגיעה עקיפה או כללית לא תספיק. [1]
- פגיעה ייחודית: הפגיעה צריכה להיות ייחודית לעותר, כלומר, לא אדם אחר נפגע ממנה באותה צורה.
- פגיעה ממשית: הפגיעה צריכה להיות ממשית, כלומר, לגרום נזק משמעותי לעותר.
- פגיעה ישירה: הפגיעה צריכה להיות ישירה, כלומר, נגרמת כתוצאה ישירה מפעולת השלטון. [2]
חריגים לכלל זכות העמידה:
- עתירות עקרוניות: במקרים חריגים, בג"ץ עשוי לדון בעתירות עקרוניות גם אם העותר לא נפגע באופן אישי. זאת נעשה כאשר יש חשיבות ציבורית רבה בדיון בנושא, והסעד המבוקש עשוי להשפיע על כלל הציבור.
- עתירות בשם הכלל: ארגונים ועמותות רשאים להגיש עתירות בשם הכלל, גם אם הם עצמם לא נפגעו מהפעולה השלטונית. זאת נעשה כאשר הארגון מייצג אינטרס ציבורי חשוב, והפגיעה היא רחבה וקשה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
[1] גל-נור יצחק שר-הדר נטע להט ליהיא משילות משולבת בישראל. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)
[2] השופט סקאליה אנטונין על בית המשפט, שלטון החוק והחוקה: בשם החוק. הוצאת סלע מאיר (2023)
חסינה