עבודה סמינריונית צה"ל והמשפוט (עבודה אקדמית מספר 2797)
31 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2797
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי אגב פסיקה צבאית?
סמינריון אגב פסיקה צבאית
פרק ז לחוק מס ערך מוסף, (להלן : החוק), אשר כותרתו היא "שיעור אפס ופטורים", קובע את סוגי העיסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס, ואת סוגי העיסקאות הפטורות ממס.
המאפיין את מרבית העיסקאות אשר המס עליהן הינו בשיעור אפס, הוא שהמכירה או השירות מיוצאים מישראל או שהם נושאים, מבחינה כלכלית, אופי של יצוא. היצוא, שמשמעותו הכנסת מטבע חוץ לישראל, זוכה לעידוד על-ידי הקלה במס. מאפיין נוסף של עיסקאות-יצוא הוא, שאין לקונה (הכולל - על-פי הגדרתו בסעיף 1 - גם "מקבל שירות") אפשרות לנכות את מס-התשומות שהוא משלם בגין העיסקה. והרי בדרך-כלל אין הוא מבצע עיסקאות בישראל שבגינן הוא חייב בתשלום מס ערך מוסף. המשמעות הכלכלית של העדר אפשרות לנכות את מס-התשומות היא, למעשה, ייקור המצרך או השירות המיוצאים בשיעור מס הערך המוסף.
על מטרת המחוקק שעמדה ביסודה של הצעת החוק - עידוד עיסקאות הנושאות אופי של יצוא בדרך של הטלת מס בשיעור אפס -הצביע בית-המשפט העליון בבג"צ 326/76 לשכת הספנות הישראלית נ' מנהל המכס והבלו באומרו :
"יתכן שקביעת המס בשיעור אפס על-פי סעיף 30(א)(1) לחוק הנ"ל היתה מיועדת לעודד יצוא ולפטור עיסקות-יצוא בלבד ממס ערך מוסף . . .".
בין יתר סוגי העיסקאות שהמס המוטל עליהן הינו בשיעור אפס מנה המחוקק עיסקה של מתן שירותים לתושב-חוץ, "תושב-חוץ" הוגדר בסעיף 30(א)(2) לחוק, כ"תושב חוץ כשהוא נמצא מחוץ לישראל או תאגיד הרשום מחוץ לישראל ואינו חייב במתן הודעה על-פי סעיף 60".
סעיף 30(א)(5) לחוק קובע:
"אלה העיסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס: מתן שירות לתושב-חוץ, למעט שירות ששר-האוצר קבע לעניין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב-חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלעניין פקודת מס-הכנסה רואים אותה כתושבת ישראל, אלא אם הוא שירות שתמורתו מהווה חלק מהמחיר המקובל לפי סעיף 131 לפקודת המכס".
שר-האוצר הפעיל את הסמכות שהעניק לו המחוקק, לסייג את סוגי השירותים אשר לא ייהנו מהקלה זו, בהתקינו את תקנה 12א(א) לתקנות מס ערך מוסף, (להלן : תקנה 12א) הקובעת :
"לעניין סעיף 30(א) (5) לחוק לא יחול שיעור אפס על שירות שניתן לגבי נכס המצוי בישראל אלא אם הוכיח נותן השירות, להנחת דעתו של המנהל, כי מחיר השירות מהווה חלק מן המחיר המקובל של הנכס לפי סעיף 131 לפקודת המכס".
במסגרת רשימה זו נתמקד בשאלה מהי הפרשנות הנכונה לסעיף 30(א)(5) לחוק ולתקנה 12א המשלימה את הוראותיו. נקדים ונאמר, כי שאלה זו טרם נדונה בפני בית-המשפט העליון וכי באותם מקרים ספורים אשר הגיעו להכרעה שיפוטית בפני בית-המשפט המחוזי ניתנה לסעיף ולתקנה פרשנות אשר ספק רב אם היא עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק או עם התכלית החקיקתית.