עבודה סמינריונית עבירת רשלנות מכוח דין - נטע זר בתחום הפלילי (עבודה אקדמית מספר 2804)
22 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2804
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי עבירת רשלנות מכוח דין?
תוכן עניינים
א. הבהרות מיקדמיות
ב. משמעות שתיקת החוק
ג. הלכת אזולאי
ד. הבחנה בין כמות אובייקטיבית לאיכות סובייקטיבית
ה. סיכום
הכוונה בכותרת היא לעבירה מכוח "דין" - להבדיל מעבירה מכוח "חוק" - בהתאם להבחנה שהבחין בית המשפט העליון, מפי השופט ח' כהן, בע"פ 205/73 רוס נ' מדינת-ישראל 2 באלה המלים:
"כלל גדול הוא בדיני העונשין: 'אין עונשין מן הדין' (סנהדרין נ"ד, ע"א, ועוד)
- לא מקל וחומר, ולא מגזירה שווה, ולא מכל היקש או אנאלוגיה, אלא מן החוק הכתוב והחקוק בלבד. החוק הוא אשר יכול לעשות מעשה פלוני, על מרכיביו המוגדרים, לעבירה פלילית; ומה שלא עשה החוק בלשון ברורה ומפורשת, אין שום פרשנות ואנאלוגיה והגיון יכולים לעשות."3
זאת, למרות לשון ההגדרות שבסעיף 3 לחוק הפרשנות, לפיהן המונח "דין" - "חוק" במשמע, שהרי המקור המצוטט על-ידי השופט לא היה יכול אז להתאים את דרך התבטאותו ללשון המחוקק הישראלי בן-זמננו, ואולי, בעיקר, באשר רצה להתאים את לשונו ללשון מקורות המשפט העברי אליהם התייחס. אך, מבחינת התוכן, ברור הוא, שבית המשפט העליון, דווקא בן-זמננו, קבע בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים, כי "הדין", במובן "מעשה בית-דין", אינו מוסמך להקנות פליליות למעשה פלוני, מקום בו "החוק הכתוב והחקוק", במובן "מעשה בית-המחוקקים", איננו מפליל את המעשה "בלשון ברורה ומפורשת".
כותרת הרשימה עלולה להטעות - כאילו היא נותנת ביטוי לכלל, שעל-פיו נחרץ הדין בענין אזולאי, ואולי אף להלכה שנפסקה בענין זה; והמציאות היא הפוכה - נפסקה שם הלכה במגמה נגדית דווקא. אילו תיאמנו את הכותרת לפסק-הדין אליו היא מפנה, היה נוסח הכותרת "הלכת אזולאי - נטע זר בתחום הפלילי"; אך העדפנו את הכותרת שבחרנו בה, משום שהיא מביעה רעיון פוזיטיבי - תיזה - ולא הערכה נגאטיבית, העשויה אמנם לעורר סקרנות, אך סקרנות בעלמא, ללא היצמדות לנושא עניני מוגדר. הכותרת נותנת איפוא ביטוי לתמצית התפיסה המוצגת ברשימה, כדי שהקורא יידע מראש ומלכתחילה מהי הגישה עימה הוא עומד להתמודד.
הנושא זכה כבר בדיון מטעם ד"ר קרמניצר,5 תוך שימת דגש לא מבוטל בסוגית האיזון בין האינטרס להגן על טוהר ההליך השיפוטי באמצעות ההפללה, בסעיף 71 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], של פרסומים על "ענין התלוי ועומד בבית משפט" - judice sub - לבין הדאגה להבטיח את חופש הביטוי והפרסום, שעשוי להיפגע על-ידי הפרזה בקביעת היקף ההפללה האמורה. מטרת רשימתנו זו היא להשלים את הדגש בסוגיה האחרת, שאף בה דן ד"ר קרמניצר, שהיא סוגית דרכי הקביעה של סוג היסוד הנפשי - ביניהן "דרך הפרשנות השיפוטית", המוצעת בענין אזולאי 7 - בו מותנית התהוות עבירה פלילית, מקום שבהגדרת העבירה אין דרישה מפורשת ליסוד נפשי מסוים; כזאת היא הגדרת האיסור של פרסום דבר על ענין התלוי ועומד בבית המשפט, לפי סעיף 71 לחוק בתי המשפט; והרי נוסח ההגדרה:
"71 (א) לא יפרסם אדם דבר על עניין התלוי ועומד בבית משפט, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך המשפט או תוצאותיו.
(ב) …
(ג) איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת."
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ע"פ 696/81 אזולאי נ' מדינת-ישראל, פ"ד לז(2) 565 (להלן: ענין אזולאי).
ע"פ 205/73 רוס נ' מדינת-ישראל, פ"ד כז(2) 365.
גם ע"פ 53/54 אש"ד, מרכז זמני לתחבורה נ' היועמ"ש, פ"ד ח 785, 818-819; ע"פ 33/64 מימון נ' היועמ"ש, פ"ד יח(2) 434; ע"פ (ת"א) 594/63 היועמ"ש נ' לוטן, פ"מ מ 3, 4; ע"פ 557/71 הקשטטר נ' מדינת ישראל, פ"ד כו (1) 241, 245. כן: ש"ז פלר, יסודות בדיני עונשין (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט אתי ע"ש הרי סאקר,) כרך א, פיסקה 20 ואילך.