עבודה סמינריונית דיון בהרכב חסר ופסיקה לקויה בשאלת טובת הילד בבית-הדין הרבני - עילה להתערבות בגצ (עבודה אקדמית מספר 2815)
28 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2815
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי דיון בהרכב חסר ופסיקה לקויה בשאלת טובת הילד בבית-הדין הרבני?
תוכן עניינים
מבוא
עובדות המקרה ופסיקתו של בית-המשפט העליון
התערבותו של בג"צ בשאלה של הרכב חסר
התערבות בג"צ בשל העדר הנמקה
פגיעה בזכות השמיעה, או "אי-מיצוי ראיות וטענות"
התייחסות לקויה לשאלה של טובת הילד -
עילה להתערבות בג"צ ?
סיכום
ביבליוגרפיה
סמינריון דיון בהרכב חסר ופסיקה לקויה בשאלת טובת הילד בבית-הדין הרבני - עילה להתערבות בג"צ
שאלת כשרותו של דיון שהתקיים בפני בית-דין רבני בהרכב חסר - תוך קבלת הסכמתם של הצדדים - עלתה כמה פעמים בפני בית-הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, שאף פסק בעניין, ולאחרונה הגיעה גם לידי בירור יסודי וממצה בפני בית-המשפט העליון. זה קבע בפסק-דין עקרוני, כי פסק-דין שניתן בעקבות דיון כזה דינו להתבטל, גם אם נחתם על-ידי הרכב מלא. החלטת בית-הדין הרבני, שעל ביטולה הורה בית-המשפט העליון, נגעה לשאלת מקום החזקתם של ילדי בני-הזוג (לשעבר) - בעלי-הדין באותו עניין -ובית-המשפט העליון החליט לבטל את ההחלטה גם מן הטעם שבית-הדין לא שקל כראוי, כמצוות החוק, את השאלה של טובת הילד. החלטת הביטול התבססה גם על שני פגמים דיוניים נוספים : העדר הנמקה בהחלטת בית-הדין הרבני, ופגיעה מצד בית-הדין בזכות השמיעה. על יסוד כל אחד מן הפגמים הללו, ומכוח משקלם המצטבר של הפגמים, הגיע בית-המשפט העליון למסקנה כי יש הצדקה לבטל את החלטתו של בית-הדין הרבני.
נראה, שהחלטתו של בית-המשפט העליון ביחס לכל אחד מן הפגמים הנזכרים ראויה לעיון נוסף. החלטת בג"צ בשאלת ההרכב החסר צריכה עיון, נוכח הפסיקה הרבנית בשאלה זו - פסיקה שלא עמדה לנגד עיניהם של שופטי בית-המשפט העליון, ושעשויה היתה אולי לשנות את החלטתם, החלטת בג"צ בשאלות האחרות צריכה עיון, נוכח המדיניות הנקוטה על-ידי בית-המשפט העליון בהתערבות בפסקי-הדין ובהחלטות של בתי-הדין הרבניים. נדון אפוא בכל אחד מן הפגמים הנזכרים, ונבחן את השאלה אם היתה הצדקה לביטול החלטת בית-הדין הרבני על-סמך אותו פגם.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
בג"צ 256/83 דבורה רייך נ' אברהם רייך, פ"ד לז(3) 273, 277.
שו"ת ישכיל עבדי, ח"ה, חו"מ, יג (על-פי ערעור 1/3/712, משנת תשי"ב, שבו ישבו לדין מלבד הרב ע' הדאיה, גם הרב
הראשי יא"ה הרצוג והרב צ"פ פרנק, רבה של ירושלים
פסק-הדין בערעור תש"ם/43, פד"ר יא 377, 379, ביחס לתקנה ע(1) מתקנות הדיון