הקשר בין תופעה סטטיסטית מדעית לבין תרבות מדע ותרבות, כשל מהמר, כהנמן טברסקי (עבודה אקדמית מספר 2873)
44 עמ'
תוכן עניינים
מבוא.
תיאוריה מדעית של ההתפתחות הקוגניטיבית לפי פיאז'ה ושלושים ושתיים האינטליגנציות
הקבלת התיאוריה של פיאז'ה ל - 32 האינטליגנציות..
חשיבה רציונלית מדעית וקבלת החלטות
לוגיקה פורמאלית.
התופעה המדעית תרבותית של כשל המהמר.
שתי אסטרטגיות לקבלת החלטות מורכבות
מדוע מבחינה מדעית ילדים חושבים אחרת ממבוגרים בכשל המהמר?
מתודולוגיה
גישות למחקר האיכותני
מחקר אמפירי 24 שאלונים
ביבליוגרפיה.
נספחים..
טופס בקשה לאישור והסכמת הורים להשתתפות ילדם במחקר אקדמי.
טופס בקשה לאישור מחקר מוועדת האתיקה המחלקתית.
נספח.
שאלון מאושר
עבודת סמינריון זו עוסקת בתרבות ומדע, הקשר בין תופעה סטטיסטית מדעית לבין תרבות. מדע ותרבות יתמקד בעבודה דנן, בשיפוט והערכה בתנאי אי וודאות מרתק ורב תחומי. שאלת המחקר שלי היא: האם התופעה המדעית תרבותית של כשל המהמר אצל ילדים בעל מאפייני חשיבה שונים לכשל זה אצל מבוגרים?
פרופ' כהנמן יחד עם פרופ' עמוס טברסקי ז"ל חקרו תהליכי חשיבה של בני אדם בתנאים של אי-ודאות. עבודתם זו השפיעה לא רק על תחום הפסיכולוגיה, אלא על תחומים רבים ושונים, הכלכלה היא אחד מהם. על תרומתם למדע הכלכלה זכה פרופ' כהנמן בפרס נובל. המאמר של כהנמן וטברסקי שיפוט והערכה בתנאי אי וודאות דן בתהליכים הקוגניטיביים המעורבים בתפקודי שיפוט והערכה, כהנמן וטברסקי לא הסתפקו באיתור הליקויים בתהליך ההסקה, אלא הציעו גם עקרונות שבני אדם פועלים לפיהם בבואם להסיק מסקנות בתנאי אי וודאות. טענתם המרכזית של כהנמן וטברסקי גורסת שכאשר אנשים באים לשפוט הסתברות הם לא משתמשים במודלים סטטיסטיים, אלא מגייסים לעזרתם מספר כללי עזר אינטואיטיביים – היוריסטיקות (מנגנון אינטואיטיבי) – שלעיתים אינם עולים בקנה אחד עם החוקים הסטטיסטים. (Lehrer, Jonah, 2009) היוריסטיקות אילו הן כללי אצבע/ קיצורי דרך אינטואיטיביים המפחיתים את המטלות המורכבות של הערכת הסתברויות וחיזוי ערכים לפעולות פשוטות יותר. (Colman, Andrew ,2001)במילים אחרות, אלו הן כללי אצבע המסייעים לנו לשפוט ולהסיק מסקנות במהירות בתנאי אי וודאות. עקרונות אלה מאפשרים לפשט את התהליכים הכרוכים בשיפוטים ובאומדני הסתברות ולהקל על ביצוע המטלה הקוגניטיבית. הטענה העיקרית (בנוגע להיוריסטיקות) היא שהיוריסטיקות הללו הן מנגנון אבולוציוני שהאדם פיתח בכדי להתמודד עם שיפוטי הסתברות באי וודאות והן מציעות לאדם מהירות, חסכניות והחלטיות במחיר של דיוק. היוריסטיקות הן באופן כללי מועילות, יש שהן מקלות על מלאכת ההסקה ומאפשרות להגיע למסקנות קרובות למדי לשיפוטים ולאומדנים הנורמטיביים, אפשר לראות את ההיריסטיקות כחיסכון אך לעיתים הן מובילות לשיפוט מוטעה, ואף הפוך שיטתית ביחס למודל הנורמטיבי....
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)