עבודה סמינריונית ראיות חסויות, חובת ההנמקה וחופש הביטוי (עבודה אקדמית מספר 2913)
24 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2913שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי חובת ההנמקה וחופש הביטוי?
תוכן עניינים
א. הקדמה. ב. הרקע להתדיינות, סיכום החלטת בית-המשפט. ג. טיפול בית-המשפט בעתירה לגילוי הראיות. 1. התבססות על ראיות בלתי-קבילות.
2. "בית-המשפט לא יקבל" - על שום מה? (א) ראיה חסויה איננה בעלת ערך פרובאטיבי בגלל העדר בדיקה אדוורסארית. (ב) מדיניות: מניעת מצב קפקאי ושמירה על אמינות ההליך השיפוטי.
(ג) הדיון בעתירה לגילוי ראיות חסויות בפני הרכב הדן במשפט העיקרי - מדיניות לא רצויה.
(ד) הגששת תעודת חסיון - בכל-זאת צעד בכיוון הנכון. ד. תקנה 94 - שתי פנים ועוקץ. 1. חובת ההנמקה. 2. מניעה מוקדמת. (א) התעלמות ביהמ"ש מן הסוגיא. (ב) מבחן הוודאות הקרובה - הלכת קול-העם. (ג) אורך רגלו של הצ'נסלור. ד. סיכום.
סמינריון העוקץ ראיות חסויות, חובת ההנמקה וחופש הביטוי.
לאחרונה נתפרסמה החלטה בבג"ץ בעניינה של ד"ר נג'ואה, מחול. ד"ר מחול עתרה נגד הממונה על מחוז ירושלים וביקשה כי בית-המשפט יצווה עליו לבוא וליתן טעם מדוע לא יעניק לה רשיון להוצאת עתון. בהחלטה מנומקת מפרי-עטו של כב' השופט אלון (בהסכמת כבוד השופטים בייסקי ונתניהו) דחה הבג"ץ את העתירה.
עם כל הכבוד, פסק-הדין מוטעה. בחיבור זה אציג ניתוח של טיפול בית-המשפט בעתירה לגילוי ראיות חסויות מכוח סעיפים 44, 45, ו-46 לפקודת הראיות, -. כמו-כן אדון ביחס של בית-המשפט כלפי תקנה 94 לתקנות ההגנה (עת חרום), אעמוד במיוחד על היבט מפתיע ביותר בפסק-הדין, דהיינו: העדר כל התייחסות משמעותית על-ידי בית-המשפט לסוגיא של מניעה מוקדמת של חופש הביטוי. מטרתי היא להראות כיצד הטעויות, עם כל הכבוד, של בית-המשפט בתחומים אלה הביאו אותו להוציא מתחת ידיו החלטה מצערת וחסרת ביסום משפטי מוצק.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דיני מדינת ישראל, נ"ח 18, עמ' 421.
ע"ר תוס' 2 (ע), 855 (א) 1055:
The Defense (Emergency) Regulations
94. (1) No newspaper shall be printed or published unless the proprietor shall have obtained a