עבודה סמינריונית הלכת השנים האבודות (עבודה אקדמית מספר 3041)
26 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3041שאלת המחקר
כיצד באות לידי ביטוי השנים האבודות ותביעת נזקי ממון?
תוכן עניינים
מבוא
השנים האבודות - נזק שאינו נזק ממון.
הגזירה השווה בין תביעת נפגע חי ותביעת עזבונו של נפגע שמת
סיכום
ביבליוגרפיה
קיצור שנות חייו של אדם, שנגרם בשל עוולתו של אחר, הווה, במשך שנות דור, עילה לפסיקת פצויים בשל נזק בלתי מוחשי - בכינויו המקצועי - "נזק שאיננו נזק ממון" - בלבד. כך היה כאשר נתקצרו שנותיו של הנפגע אך הוא הספיק להגיש תביעה ולזכות בפצויים וכך, כאשר נתקצרו חייו והתביעה הוגשה על-ידי
עזבונו1.
תביעה ל"נזק ממון" 2 שההשהוגשה על-ידי עזבונו של נפטר - במסגרת סעיף 19 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) נדחתה עוד בענין חמאבי, ואח' נ' סולל בונה בע"מ, 3משום ש"הנזק שנגרם לעזבונו של המנוח הוא סכום מסויים, בתור פצויים כלליים, ולא בתור פצויים המתקבלים אחר חישוב אריתמטי" 3א בית המשפט העליון אישר דברים אלה בלא הרהור4.
גישה דומה ננקטה ביחס לתביעותיהם של נפגעים שנותרו בחיים והוכח שהפגיעה קיצרה את תוחלת חייהם. התביעות הללו נדונו ונפסקו במסגרת הפיצוי שניתן לנפגע, עבור הנזק הרגשי, הסובייקטיבי, כאשר הפיצוי נושא אופי של ניחומים או של השתתפות בצערו של הנפגע, שאבדו לו ערכים שאינם ניתנים להערכה בכסף.
נראה הדבר שרתיעתם של בתי המשפט מפני הערכה כמותית של ערכים שהם מעיקרם איכותיים, היא אשר מנעה הכרה בקיום "נזק ממון", שהנו פיצוי כמותי מיסודו, במקרי פגיעה בחייו, או בסיכויי תוחלת חייו של הנפגע. וכשם שביחס לנפגע המת לא נפסקו אלא פצויים שנתכנו בשם "קיצור או אבדן סיכויי החיים", בסכומים מוגבלים, כן באשר לנפגע חי, שחייו נתקצרו, נפסק הפיצוי בגין כך, כפיצוי בגין נזק שאיננו נזק ממון.
בשנים האחרונות קמו עוררים על גישה זו, וניכרו סימנים של רצון להשתחרר מכבלי ההלכה, הן באשר לנפגע חי והן באשר לזה שנפטר בגין הפגיעה, ונראה הדבר כי כשם שבתחילת הדברים השפיעה דרך הפסיקה לעזבונו של המת על פסיקת הפיצוי לנפגע חי, ששנותיו נתקצרו, כך עשויה הפסיקה - או שינוי ההלכה - באשר לפיצוי המוענק לנפגע חי, להשפיע על פסיקת הפיצוי לעזבונו של נפגע שמת.
השאלה העומדת לדיון ברשימה זו היא האם יש לכרוך שני נושאים אלה בחבילה אחת; או, במלים אחרות, היש מקום לגזירה שווה בין תביעתו של נפגע חי לפיצוי עבור אבדן השתכרותו בשנים שאבדו לו בגין הפגיעה, לבין תביעת עזבונו של המת לפיצוי שכזה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ד' מור, "הילכת אטינגר – אנטומיה של פסק-דין שנוי במחלוקת" עלי משפט 101.
ר' פרי, "על חוסר העקביות בפסיקת פיצויים בגין קיצור תוחלת חיים" עלי משפט 151.