עבודה אקדמית מומר דת (עבודה אקדמית מספר 3188)
19 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3188שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מומר דת?
שתיים מן הסוגיות הסבוכות, במערכת הסבוכה כשלעצמה של דיני המעמד האישי בישראל, הן עניין המרת הדת ובעיית כפולי-הדת.
הקושי בנוגע לשתיים אלה הוא כפול - הן באשר למהות הפורום המוסמך לדון בעניניהן, הן באשר למהות הדין שיחול עליהן.
על שאלת סמכות השיפוט בענין שמעורבים בו כפולי-דת כתב פרופ' זילברג 1 : "לפנינו יצור משפטי בלתי רגיל, מיוחד במינו : סמכות ייחודית, ש א י נ ה מ י ו ח ד ת לבית דין א ח ד, ונראה לי כי אין בארצנו שום מכשיר משפטי חוץ מן המחוקק גופו - המסוגל לחתוך את הקשר 'הגורדי' הזה".
באשר לסמכות השיפוט ולדין שיוחל במקרה של המרת דת כותב Goadby 2 :
".difficulties with fraught situation the find We"
קשיים אלה מקורם במחדל של המחוקק, אשר נמנע מלקבוע בחוק את השתייכותם העדתית של אנשים שהמירו דתם. סימן 51(2)(ב) לדבר המלך במועצה הסמיך את המחוקק המנדטורי לקבוע את "הנסיבות שבהן ייחשב אדם כחבר לעדה דתית"3. אך המחוקק לא ממש סמכות זו.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
() 165 at ,Palestine in Law Private Inter-Religious and International.
בג"צ 85/47 שיבלי נ' שיבלי, פד"י ג' 142, 150. להלן ה"ש 49 וטקסט לה"ש 28. וראה ,Vitta
338 ,337 ,() .Rev .L .Isr 5 ,(Part I) "Law Personal of Conflict The".
בג"צ 238/75 מזרחי נ' בית-הדין השרעי, נצרת, פד"י ל' (1) 377.
ע"א 86/63 אל-צפדי נ' בנימין, פד"י י"ז 1419.
בתעודת הלידה של הקטינה אל-צפדי צויין, כי האב היה דרוזי, בעוד הוא טען שהינו מוסלמי, אך בית-המשפט העליון לא צורך להכריע בכך.