הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

סמינריון מהות הגורם המתערב הזר והשלכתה על הקשר הסיבתי (עבודה אקדמית מספר 3275)

43 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3275
לרכישה

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מהות הגורם המתערב הזר והשלכתה על הקשר הסיבתי?

תוכן עניינים

1. נתוני הסוגיה. א. הדגם המקובל; ב. הרשלנות התורמת; ג. היחס בין הדגם המקובל לבין הדגמים האחרים. 2. התיזה הנראית לנו. 3. התפתחות ההלכה בתחום האזרחי. א. עניין סימון; ב. מגמה חדשה. 4. ההלכה בתחום הפלילי. א. עניין בדרנה; ב. עניין קורניק; ג. עניין פנקס. 5. שינויים בהלכה האזרחית. א. עניין מרכז החמצן; ב. עניין בן אריה. 6. השפעת השינויים על ההלכה המאוחרת. א. עניין פוזנטר; ב. עניין סימן טוב; ג. עניין רפפורט. 7. הוראות סעיף 219(ה) לפקודת החוק הפלילי, 1966. א. עניין ד"ר אלפרט; ב. עניין סטרול; ג. עניין בש. 8. סיבתיות משתמעת. א. עניין ביטון; ב. עניין שפירא; ג. עניין ייני; ד. עניין רוכורגר. 9. כללו של דבר. א. ביחס להלכה המצויה; ב. ביחס להלכה הרצויה.


הדגם המקובל. כאשר השלמת העבירה תלויה בהתרחשות תוצאה מזיקה מסויימת, דרוש, כידוע, לשם התהוות העבירה, גם קשר סיבתי בין התוצאה לבין ההתנהגות המרכיבה את היסוד העובדתי שבמבנה העבירה1.

ייתכן שבתהליך הגרימה, יקדם לתוצאה גורם התנהגותי אחד בלבד, כחוליה בעלת ערך סיבתי ובעלת משמעות פלילית. במקרה זה, ל א ת ת ע ו ר ר כל שאלה או ספק לעניין קיום הקשר הסיבתי בין ההתנהגות לבין התוצאה, בהן תלויה התהוות העבירה.

אולם, יש והתוצאה הינה פרי השתלבות, זה בזה, של שני גורמים2, כאשר אלמלא כל אחד מהם, לא היתה מתרחשת תוצאה זו - האחד שיצר את המצב המסוכן והכשיר בכך את הקרקע לגרימת התוצאה המזיקה, ואילו התוצאה נגרמה תוך התערבותו של האחר במצב זה.

כמובן, ההנחה היא כי האפקט המצטבר של שני הגורמים הינו מקרי גרידא, ללא

 

היסודות האופייניים לשותפות לדבר עבירה3. כלומר, הגורם האחר הינו בבחינת גורם מתערב זר - interveniens actus novus - לעומת רעהו, אשר יצר את המצב המסוכן, ואלמלא שילובם, המקרי כאמור, זה בזה, לא היתה מתרחשת התוצאה הנתונה ובתנאים הקונקרטיים הנתונים.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 הכוונה לעילה המשחררת מאחריות פלילית; ולא בבחינת עובדה נסיבתית, אשר בית המשפט רשאי להתחשב בה, לפי שיקול דעתו, בשלב גזר-הדין, כשם שהוא רשאי להתחשב בכל מיני נסיבות אחרות, במלאכת האינדיבידואליזציה של העונש. לעניין שלילת כל פונקציה משפטית מחייבת לרשלנות התורמת בפלילים: ע"פ 439/62 יונה ואח' נ' היוה"מ, פד"י י"ז 22ג בעמ' 726; ע"פ 436/65 טוקולובסקי נ' היוה"מ, פד"י ב' (1) 567, בעמ' 569; ע"פ 214/69 אבן צור נ' מ.י., פד"י כ"ג (1) 686, בעמ' 687; ע"פ 478/72 פנקס נ' מ.י., פד"י כ"ז (1) 617, בעמ' 625-626.

💬