סמינריון הדין הדתי הפרוצדוראלי והמהותי במשפט הישראלי (עבודה אקדמית מספר 3282)
27 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3282שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי הדין הדתי הפרוצדוראלי והמהותי במשפט הישראלי?
הלכה מקובלת בכל הפסיקה האזרחית היא כי יש להבחין בשעת החלת דין דתי בין כלל מהותי ובין כלל פרוצסואלי. בדומה למצב לגבי משפט זר, המוחל מכוח המשפט הבינלאומי הפרטי, אין בית המשפט האזרחי נזקק לדיני הפרוצדורה הדתיים. לפנינו הגבלה מודעת ומוכרת בתחולת הדין הדתי, הגבלה אשר שימשה יסוד לאמרתו המפורסמת של השופט זילברג : "כי לא הרי דיני ישראל הנידונים בבית המשפט האזרחי, כהרי דיני ישראל הנידונים בבית הדין הדתי. שונה הגישה, שונות דרכי הדיון ושונה לפעמים גם התוכן הממשי של הפסק"1.
בהמשך דברינו נבדוק תחילה את הנימוקים הפורמליים והענייניים שהושמעו לזכות ההבחנה בין דין מהותי לבין דיני פרוצידורה בסוגייתנו, ולאחר מכן נסקור את דרך הפעלתה בפסיקה המקומית תוך כדי ניתוח ביקורתי של המצבים האופייניים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
א' ח' שאקי, "ערבוב תחומין וצמצום סמכות השיפוט הדתי", גוילין, כרך כא-כב, , בעמ' 38, 43-42.
לבונטין, גולדווטר, כללי ברירת הדין בישראל והסימן 46 לדבר המלך, ירושלים