מצגת מקרקעי המדינה, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בעלות ציבורית במקרקעין (מצגת מספר 3382)
עבודה אקדמית מספר 3382
מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 15 שקפים לרפרנט.
יש צורך להגדיר מחדש את מקומה של הבעלות הלאומית, לצמצמה באמצעות הפרטה לגבי סוגים רבים של מקרקעין ולכוון את המשך הבעלות הלאומית כך שתקלע טוב יותר ליעדים העיקריים המהווים הצדקה טובה לבעלות ציבורית על מקרקעין. במקום להתפזר ולחול על כל סוגי המקרקעין, עם הבחנה מעטה מאוד על-פי יעדים, חייבת המדיניות הקרקעית הלאומית להתמקד בעיקר ביעדים שלגביהם יש הצדקה מוכחת ונזק מזערי. שהרי כיום, הבעלות הלאומית על המקרקעין חלה למעשה על חיי היומיום של רוב תושבי ישראל בתחומי המגורים, המסחר והפיתוח הכלכלי השוטפים, וחרף הנסיונות שנעשו בעשורים האחרונים לצמצם את נוכחותה המכבידה של התערבות בקנה-מידה כזה בפעולת שוק המקרקעין, אין ספק שהיא גורמת נזקים. לבעלות לאומית בהיקף כזה ובמכלול נושאים כזה לא מצאנו הצדקות טובות.
אולם בישראל, דווקא הנושאים שהבעלות הלאומית מוצדקת לגביהם - שימור שטחים פתוחים וחופי הים - זכו עד כה בתשומת-לב מעטה מאוד בין יעדיה של מועצת מקרקעי ישראל. דווקא לנושאים אלה לא הקדישה מועצת מקרקעי ישראל מעולם דיון מקיף במסגרת מאות דיוניה במשך עשרות שנות קיומה, אף שעסקה במאות החלטות הנוגעות במגזר החקלאי.
קיים צורך מהותי ואף דחוף שממשלת ישראל ומועצת מקרקעי ישראל יקדישו סדרה של דיונים מעמיקים לשם הערכה מחדש של המדיניות הקרקעית של מדינת-ישראל. למן כינונה של מועצת מקרקעי ישראל והמינהל והחלטה מספר 1, לא נוסחו למעשה יערים כוללניים מנחים למדיניות הקרקעית. לנוכח התמורות העצומות שעברה מדינת-ישראל מאז והתמורות הרבות שעברה המדיניות הקרקעית עצמה, באמצעות סדרה ארוכה של החלטות תוספתיות (אינקרמנטליות), הגיעה העת לבדיקה מחדש. ועדת רונן, שהגישה את מסקנותיה צעדה צעד חשוב בכיוון זה, והמליצה המלצות חשובות ונכונות, אך גם חלק מהמלצותיה, בעיקר בתחום הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים שהם גם עיקר עתודות הקרקע שיהיו נשוא ההתמודדות סביב התכנון והפיתוח העתידיים - אינן אלא תרופות לטווח קצר.
הוצעה מדיניות חליפית. אני מודעת לכך שההצעות נועזות קמעה, אך אני חוששת גם מפני ההשלכות המזיקות של המשך המדיניות הקרקעית דהיום. זו עלולה להחמיץ את האפשרות להבטיח תכנון בר-קיימא לא רק "לדורות הבאים", כביטוי המקובל כיום, אלא, בישראל ששיעורי הפיתוח גבוהים בה במיוחד, גם לדור הנוכחי. אין מנוס מהצורך בחשיבה יסודית, חדשה ונועזת.