עבודה אקדמית ערד והסביבה, התיישבות חבל ערד (עבודה אקדמית מספר 3420)
34 עמ'
עבודה אקדמית מספר 3420
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי התיישבות חבל ערד?
תוכן עניינים
ודיוני נתוני הוועדה הגיאוגרפית דרום
באופן כללי ניתן לראות שמדיניות הממשלה לגבי מבואות ערד וחבל יתיר הינה בעיקר חיזוק ההתיישבות ועיבויה על חשבון האוכלוסייה הבדווית והערבית במרחב, גורמים רבים בוועדה הגיאוגרפית דרום מבטאים את חששם מרצפים טריטוריאליים ערביים והחשש מריבונות ערבית בחבלי התיישבות אלה. ניתן לראות שהגישה הניאו ריאלית נותנת הסבר לרוב הבעיות במרחב, לעומת הגישה הרדיקלית טוענת שעל ידי ההתיישבות היהודית בחבלים הללו ובתצורה שכזו היא זו שגורמת להתססה ולהחרפת העימות. הפתרונות של הגישה הניאו ריאלית כפי שעולים מתמלילי הוועדה הגיאוגרפית דרום, הופכים בוועדה זו לבעיות ממשיות של מייצגי הגישה הרדיקלית, הם אף מנסים להתריע ולהזהיר מפני פתרונות אלה שבעינם מייצרים מצבים של אי צדק חלוקתי, הדרה של אוכלוסיות מוחלשות והתעצמותה של אוכלוסיית מתיישבים יהודית הזוכה לפריבילגיות מהשלטון.
יחד עם זאת ניתן לראות מגמות של רדיקליות בוועדה המגיעות בצורה של: מכתבים מארגוני חברה אזרחית, או מחברי כנסת ממפלגות שמזוהות עם השמאל בישראל ופתרון מרחבי כדוגמת עיר אזורית כפי שמציע ראש העיר ערד.
עוד ניתן לראות כי בסיסם של פתרונות רבים המוצגים בוועדה, הינו כלכלי - החל מרצונם של מתיישבם בעלי רמת חיים גבוהה להתיישב במרחב כפרי, דרך עמדתם של בעלי העסקים שיושבים בשטח הגלילי בתל ערד, כאשר ההשפעה הישירה עליהם תהא בצורה של ארנונה עסקית או חקלאית ועד לשיקולים כלכליים גרידא של ראשי עיריות ומועצות שהחלטה כזו או אחרת תשפיע על עתידן הכלכלי באופן ישיר.
הציפיות של כלל הגורמים מן הוועדה הן גבוהות מאוד, היו בעבר וועדות שהמליצו בניגוד לצפוי, או וועדות שהוקפאו והיו גם כאלה שהמלצותיהן לא התקבלו אצל שר הפנים ובכך הושהו. יהיה מאוד מעניין להמשיך ולעקוב אחר הוועדה הגיאוגרפית דרום, לקרוא את המלצותיה, להסיק מכך על רוחה וגישתה וכן על החלטותיו של שר הפנים בנושא.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
Peters, P' a'. The oxford handbook of urban politicts.
אפלבום, ל' ו'. בין כפר לפרבר: תמורות בהתיישבות הכפרית בישראל. ב- ח' סורקיס, תמורות בגיאוגרפיה של ישראל - גלעין ושוליים (עמ' 33-14). מעלות.
אפרת, א'. גיאוגרפיה אחרת. ב- א' אפרת, גיאוגרפיה של מוצר (עמ' 249-240).