עבודה איכותנית בנושא אתרים קדושים בארץ ישראל, קברי צדיקים, השטתחות, פולחן, באבא סאלי, שמעון הצדיק, קבר יוסף, קבר רחל, איכותני, ראיונות (עבודה אקדמית מספר 3424)
48 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3424
שאלת המחקר
כיצד משפיעים אתרי קברי קדושים בכלל ובארץ ישראל בפרט על אופן ההתיישבות היהודית במדינה?
תוכן עניינים
צידוקים תיאולוגיים לעלייה לקברי צדיקים
ההתנגדות לעלייה לקברי צדיקים..
צורות ביטוי של עליית פולחן קברי צדיקים בישראל.
מאפיינים אנתרופולוגיים לפולחן קברי צדיקים
חילוקי הדעות בנושא קבר רחל עם החתימה על הסכמי אוסלו
קבר ישי ורות המואביה בתל חברון.
קבר נבי סמואל: (שמואל הנביא), מקום המסוגל לישועות
התיישבות יהודית בסביבות המערה.
תמה: תיאור הרגשות שעלו בעת השתתפות בציון הקבר הקדוש..
תמה: תיאור המקום של ציון הקבר.
תמונות מהילולת בושאייף אשר סיפקו המרואיינות.
מאז ומתמיד היוותה פיסת האדמה הנקראת בפינו כיום ארץ ישראל, מוקד משיכה התיישבותי לבני כל הדתות, בכל המאות ובכל התקופות. אדמה זו רוויה בהיסטוריה, בבניה עתיקה, בשרידי מלוכה ודתות, שרידי מלחמה ושרידי שלום היקרים כל כך למיליוני אנשים ברחבי העולם כולו.
עבור היהודים המאמינים, הקרבה לירושלים היא כנראה הפן המשמעותי ביותר בעלייה לישראל ובהתיישבות בה, אך רבים נוהרים לעבר משהו אחר, החשוב עבורם בהרבה- הקרבה לקברי צדיקים, הם קברי הקדושים. קברים אלו מכילים את שרידיהם של יהודים, רבנים בעיקר, המהווים דמויות מופת בפולקלור היהודי. רבים פוקדים קברים אלו מתוך אמונה כי הקבר, דרך השרידים הנמצאים בו, הוא הוא המתווך בינם לבין השם, בינם לבין התגשמות משאלותיהם. אתרים אלו מהווים מקומות עלייה לרגל, הילולות רבות וכן- בקשת משאלות רבות בהתאם לכוחו וקדושתו של הצדיק הקבור.
עדויות למנהג זה ניתן למצוא הן בכתובים והן בתוספות רבות, אם כי לאורך השנים נכחה גם התנגדות רבה למנהג. העלייה לקברי הצדיקים כפי שאנו מכירים אותה כיום החלה בשנות ה-70 למאה הקודמת כאשר עיקר מבצעיה הם יהודי צפון אפריקה. הילולות אלו מרכזות בחגיגות מאות אלפי אנשים ונחשבות להילולות הגדולות בעולם על אף הימצאותם של קברי צדיקים במקומות רבים מחוץ לארץ הקודש.
בעידן התנודתי בו אנו חיים, עלייה לקברי צדיקים לעיתים אינה מספקת. עבודה זו תעסוק בתמריץ ההתיישבותי סביב קברים אלו, בערים שהתפתחו סביב הקברים ובחשיבותם של אלו עבור המתיישבים.
לדברי אילאדה למקומות מקודשים יש חשיבות מיוחדת,בכך שהם מסמלים את ציר העולם,נקודת מפגש בין העולם החומרי לעולם העליון (גן עדן או גיהינום). החיבור של המאמינים בין חייהם לבין העתיד. (אילאדה)
החיפוש אחרי שורשים, אמונות וסיפורי אבות, חיפוש והיאחזות במרחב הקדוש האישי,מעלה את השאלה, כיצד משפיעים אתרי קברי קדושים בכלל ובארץ ישראל בפרט על אופן ההתיישבות היהודית במדינה?
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
אנדרה לוי, תרבות אלטרנטיבית: על מלאכים, שדים ובני אדם. הוצאת רסלינג (2022)
בילו, יורם. "פולחן ומקום קדוש בדת האזרחית ובדת העממית בישראל", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי 20-19, עמ' 84-65
בילו, יורם . "שושביני הקדושים: חולמים מרפאות וצדיקים בספר העירוני בישראל", הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה