עבודה סמינריונית הסמכות התחיקתית וסמכות השיפוט (עבודה אקדמית מספר 3429)
20 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3429שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי הסמכות התחיקתית וסמכות השיפוט?
א. סעיף 78 לפקודת החוק הפלילי, מגדיר את עבירת ה-Piracy 1 (שוד-ים). מטבע ברייתה ולפי הגדרתה על פי המשפט הבינלאומי, עשויה להתבצע עבירה זו רק בלב-ים, שהוא, ללא כל ספק, מחוץ ומעבר לגבול של כל שטח שבריבונות מדינית2. הן ב חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)-,
והן בחיקוק מיוחד אחר כלשהו, אין הוראה שתורה על קיום "סמכות שיפוט" לבתי-המשפט בישראל על עבירת הפירטיות. דבר זה מחזיר אותנו להוראות הרגילות של סעיף 6 לפקודת החוק הפלילי, המגביל את היקף שיפוטם של בתי המשפט של ישראל רק לעבירות שבוצעו בתוך שטח המדינה. לעומת זאת, עצם קיומו של סעיף 78 - על תכנו האמור - בספר החוקים משמעו כפשוטו תפיסת החוק הפלילי הישראלי או "סמכות תחיקתית" ישראלית, לגבי עבירת הפירטיות, למרות שעבירה זו איננה יכולה לבוא לעולם אלא מחוץ לשטח המדינה. כיצד ליישב, לגבי עבירת הפירטיות, את "הסמכות התחיקתית" ביחס לעבירה זו, עם "סמכות השיפוט" של בתי המשפט הישראליים, על היקפה האמור ?
ב. בתור דוגמה שניה, ישמש לנו מצב הדברים בענין שבא בפני בית המשפט העליון כערכאה לערעורים3, לאחר זיכוי הנאשם על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת4. המשיב הואשם בעבירה של ריבוי נישואין לפי סעיף 2 לחוק לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין) , -, בכך שלאחר שנשא אשה, בהיותו אזרח ישראל נסע לג'נין ונשא לו אשה נוספת על אשתו הקודמת. בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם כשתמצית נימוקיו היא שלמרות קיום "סמכות תחיקתית" ישראלית לגבי עבירת הביגמיה שבוצעה מחוץ לשטח המדינה על ידי אזרח המדינה או תושב בה5, אין כל הוראה מיוחדת שתקבע גם "סמכות שיפוט" ישראלית במקרה כגון זה ; לפיכך, חלה ההוראה הרגילה שבסעיף 6 לפקודת החוק הפלילי, , אשר מקנה לבתי המשפט של ישראל סמכות שיפוט לגבי עבירות שבוצעו בתוך שטח המדינה בלבד. בקיצור, לפי דעת בית המשפט המחוזי, העדר "סמכות שיפוט" מרוקנת מכל נפקות את "הסמכות התחיקתית". בית המשפט העליון סירב להסכים לגישה זו, קיבל את ערעור המדינה והחזיר את הענין לבית המשפט המחוזי כדי שימשיך בדיון. גם מקרה זה מצביע על כך שענין היחס שבין "הסמכות התחיקתית" לבין "סמכות השיפוט" אינו תיאורטי בלבד וכי עשויות להיות לו השלכות פרקטיות חשובות.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ע"פ 135/70 ,מדינת ישראל נ' וליד עבד אל חמור עזאיזה, פד"י כ"ד (1) 417.
ת.פ. נצרת 89/69, מדינת ישראל נ' וליד עבדאלה חמור עזאיזה.
לאחר שסעיף 2 לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין), - מגדיר את עבירת הביגמיה וקובע את דין העובר אותה, מבהיר סעיף 4 (ד) לאותו חוק לאמור :
"לענין סעיף 2 אין נפקא מינה -
(1) .....................
(2) .....................
(3) אם הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישראל, ובלבד שבשעת הנישואין היה הנושא אזרח ישראל או תושב ישראל".