עבודה אקדמית משמעות המונח בעל-דין בחוק ההתיישנות, תשי''ח - 1958 (עבודה אקדמית מספר 3430)
16 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3430שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי משמעות המונח בעל-דין בחוק ההתיישנו?
תוכן עניינים
מבוא
בחינת מסקנותיו של בית-המשפט
בחינת הנמקותיו של בית-המשפט
הפתרון הנכון
סיכום
ביבליוגרפיה
המערער, בעת היותו תושב עיראק, עשה מספר שטרות לפקודת פלוני, אף הוא תושב אותה מדינה. שטרות אלו נחתמו ע"י פלוני-הנפרע חתימת-הסב לפקודת המשיב השני (להלן - "המשיב") ונשלחו באמצעות שליח למשיב, אשר ישב באותה שעה בארץ. המשיב תבע את פרעונם מאת המערער, אשר התיישב בינתיים בארץ. כן תבע את פרעונם של אותם שטרות מאת המערער האפוטרופוס על נכסי נפקדים (להלן - "האפוטרופוס"), הוא המשיב הראשון1.
המערער ביקש לדחות את התביעות על הסף בטענת התיישנות. הסתבר כי חלפה תקופת ההתיישנות (בת שבע השנים) 2ממועד גיבושה של עילת התביעה עפ"י השטרות ועד להגשת התביעה ; ואולם תקופה זו לא חלפה מאז הגיעו השטרות ארצה ועד ליום הגשת התביעה. השאלה המכרעת היא, אם כן, אם יש להביא במנין תקופת ההתיישנות את פרק הזמן בו הוחזקו השטרות בידי פלוני בעיראק.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ר' סעיף 96 לפקודת השטרות.
מפי כב' השופט זוסמן.
ר, סעיף 18 לחוק ההתיישנות.
מסיבה זו, לא יוכל בעל הזכות היושב במדינת האויב, ואשר זכות זו עומדת לו במשך תקופה המגיעה אל או העולה על תקופת ההתיישנות, לממש זכות זו באמצעות תושב הארץ, שלא באמצעות האפוטרופוס. מן הרגע שתושב הארץ יהא לבעל הזכות, תחול ההתישנות,
שהרי מספיק כי אחד מן המתדיינים יימצא בארץ אויב ע"מ שאי אפשר יהיה לממש את הזכות.