עבודה אקדמית היחס בין זכות ההורים לשישית מהעזבון לזכותו של בן הזוג לפי ס' 11(א) לחוק הירושה, תשכ''ה - 1965 (עבודה אקדמית מספר 3436)
18 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3436שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי זכות ההורים?
בערעור זה התעוררה השאלה מה דינו של עזבון כאשר קיימת התנגשות בין הסעיפים הקטנים השונים של ס' 11 (א), באופן שבן הזוג מתחרה עם קבוצות שונות של יורשים אשר כל אחת מהן נכללת בקטגוריה אחרת מאלו המנויות בס' 11 (א) הנ"ל.
העובדות באותו משפט היו שהמוריש השאיר אחריו אלמנה, אח ואחות, וכן שלוש בנות מאחות שנפטרה קודם לכן. והשאלה היתה: האם תזכה האלמנה ב-2/3 מהעזבון בהתאם לס' 11 (א) (3), או שמא תקבל 5/6 בהתאם לס' 11 (א) (4).
בית המשפט העליון בהרכב של 5 שופטים בחר פה אחד בדרך הפרופורציונית, דהיינו חלוקה "רעיונית" של העזבון בין היורשים כאילו בן הזוג לא היה קיים. בעקבות חלוקה זו נוטל בן הזוג מכל יורש בהתאם לאמור בס' 11 (א) לגבי יורש מאותו סוג. הפתרון לשאלה הקונקרטית שהתעוררה היה, איפוא, כדלקמן: האלמנה נטלה 2/3 מחלקם של אחי המנוח (לפי ס"ק 3), ו-5/6 מחלקן של הבנות של האחות שנפטרה (לפי ס"ק 4).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
מר שאוה בחן את המקרה ההיפוטטי בהנחה שהמוריש השאיר אחריו יורש נוסף, דהיינו בן מנישואיו השניים.
אולם אם השאיר המוריש ילדים והורים נוטלים ההורים (ובמינוח שבחרתי לעיל ההורים, במקרה כזה, נוטלים ולא יורשים) 1/6 מהעזבון. על המעמד ה"כפול" של ההורים ידובר להלן.
דבר זה עולה במישרין מלשון הסיפא של ס' 12. שאלה עשויה אולי להתעורר בדוגמא הבאה:
נניח שהמוריש השאיר אחריו ילדים, אב ואחים. אילו לא היה האב בחיים היו הילדים זכאים לכל העזבון ואילו האחים לא היו זכאים ל-1/6 שהיו הוריהם (הורי המוריש) נוטלים אילו היו בחיים. אולם בדוגמא שהבאנו עשוי אולי להתעורר ספק אם זכאי אבי המוריש לכל ה-1/6, או שמא נאמר כי הוא נוטל רק מחצית ממנה (היינו: 1/12) וכי אחי המוריש מייצגים את אמם ביחס למחצית השניה. מלשון החוק קשה ללמוד מהו הפתרון לשאלה זו, אולם נראה לי שכוונת המחוקק היתה להעניק להורים (במקרה שהמוריש הניח אחריו ילדים) זכות אישית ל-1/6 העזבון, כך שאם נפטר אחד ההורים לפני המוריש נוטל ההורה שנותר את ה-1/6 במלואה.