הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

עבודה סמינריונית תקנת השוק יחסי מוכר-קונה (עבודה אקדמית מספר 3452)

22 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 3452
לרכישה

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תקנת השוק יחסי מוכר-קונה?


במקרה זה קנה המערער מהמשיב, סוחר במכוניות משומשות, מכונית. רכישת המכונית נעשתה כחלק מעיסקת חליפין, בה מסר המערער למשיב את מכוניתו בתוספת 2,000 ש' וקיבל במקומה מכונית משומשת. רשיון הרכב היה על שם גב' כצנלסון. במעמד העיסקה מסר המשיב למערער את רשיון הרכב בצירוף שני שטרי מכר ; האחד, חתום, כביכול, על ידי הגב' כצנלסון לטובת אדם בשם לוי ; והשני, חתום על ידי אותו לוי, בלא שיופיע. בו שם הקונה. בשטר המכר האחרון הוסף שמו של המערער בתור קונה. המשיב טען כי רכש את המכונית מאלמוני, שלא ידע למסור כל פרטים אודותיו, וכי שילם לו במזומן. כשניסה המערער להעביר את המכונית על שמו במשרד הרישוי הוברר לו. כי המכונית נגנבה מן הגב' כצנלסון. זו, האחרונה, פנתה למשטרה אשר תפסה את המכונית. בבית המשפט תבעה הגב' כצנלסון למסור לחזקתה את המכונית. התביעה הוגשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] ובה לא נדרש בית-המשפט לחרוץ את שאלת הבעלות. הואיל ולא היתה כל מחלוקת, כי המכונית רשומה בשמה של הגב' כצנלסון וכי המכונית נגנבה ממנה, קבע בית המשפט כי היא תחזיק במכונית עד אשר יחליט בית משפט מוסמך בשאלת הבעלות. המערער לא הגיש כל תביעה נגד גב' כצנלסון, אלא תבע מן המשיב השבת המחיר, ששילם עבור המכונית, דהיינו, סך 10,000 ש'.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 פד"י כ"ט (2) 610.

 

 בית המשפט העליון נמנע מלהכריע בשאלה זו, שכן הוא מצא שלאור התוצאה אליה הוא מגיע בערעור, השאלה נשארת שאלה אקדמית בלבד. דברי השופט עציוני, בע' 613 לפסק-הדין.

 

 דברי השופט עציוני, בע' 616-615 לפסק-הדין.

 

 דבריו, שם בע' 616.

 

 לסוגיה זו התייחסתי בהרצאה, על היחס בין ברירת הביטול לסעד של אכיפה שניתנה

בכנס השופטים בירושלים באוגוסט 1975 והדיון בנקודה זו מבוסס בעיקרו על דברים שנאמרו באותה הרצאה - ד.פ.

 

 לבר"ע 178/70, בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פד"י כ"ה (2) 121. לדיון בפסק דין זה ידין "קונה של דירה ונושה של המוכר - מי מהם עדיף", כ"ז הפרקליט 471. אמנם במקרה זה המוכר לא היה קבלן, אך נראה כי התוצאה המשפטית היתה זהה אף במקרה המתואר על ידינו. לתיקון החוק בעקבות פסק דין זה חוק המקרקעין (תיקון מס' 2), תשל"ג-1972, סעיף 4. וראה גם סעיף 2 (4) של חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), -.

 

 סעיף 4 (ב) לחוק המכר וצלטנר, "חוק המכר, - ", פירוש לחוקי החוזים

31-30, 57 (בעריכת טדסקי, תשל"ב).

💬