עבודה סמינריונית סמכות התלויה בספק (עבודה אקדמית מספר 3480)
23 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3480שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי סמכות התלויה בספק?
בזכותם של זוגות אחדים, שנישואיהם לא עלו יפה, נתגלגלה ההזדמנות לבתי המשפט בישראל לקבוע הלכות עקרוניות בדינים המהותיים של ענייני המעמד האישי ובשאלות של סמכות השיפוט לגביהם. עם אלה נמנה הזוג בסן. תביעות הדדיות למזונות ולכפיית גט, שניהלו בני הזוג בבית הדין הרבני, נסתיימו בפסיקתו של בית הדין הרבני הגדול לערעורים, לפיה -
"אין אנו באים לקבוע שבוודאי היא [הגברת בסן] לא-יהודיה... אולם, מאידך גיסא... אין גם לקבוע שהיא יהודיה... קיים ספק בדבר יהדותה"1.
תוצאתו של ממצא - או של חוסר ממצא - זה היתה, כי בית-הדין חייב את האשה בקבלת גט-פיטורין, וזאת בשל היותה ספק-יהודיה. משסרבה לקבל גט ללא תנאי, הותר לבעל לשאת אשה אחרת לאחר שישליש את הגט בבית-הדין. כן פטר בית-הדין את הבעל מתשלום כתובה ומזונות, שהרי אין האשה וודאי-יהודיה.
משעלה פסק-דין זה על שולחנו של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, בעתירה מטעם האשה, צפה ועלתה שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לגבי העותרת. היתה זו מחלוקת התלוייה בספק, או נכון יותר במיקומה של התיבה "ספק" : השופט זילברג (כתוארו אז), אשר מפיו ניתן פסק-הדין בבג"צ, ראה בעותרת "ספק יהודיה"2. לעומתו, טוען ד"ר אבנר שאקי, ברשימת ביקורת על פסק-הדין, כי העותרת אינה אלא "יהודיה מספק"3. אין זה הבדל סימנטי גרידא, והוא הוליך את שני המשפטנים המלומדים למסקנות סותרות בשאלת סמכותו של בית-הדין הרבני.
נקודת מוצאם של השופט זילברג ושל ד"ר שאקי משותפת : סעיף 1 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), - , קובע "תנאי אין בלתו... כי שני בני הזוג יהיו יהודים"5. לא היתה גם מחלוקת בין השניים, כי הקביעה מיהו יהודי, לצורך סעיף זה, צריך שתיעשה על פי דיני-ישראל6.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
בג"צ 214/64, בסן לבית אהרנפלד נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורין, פד"י י"ח (4) 309, 314.
שם בע' 312 317-1.
שאקי 'ספק יהודי' - בפני בתי-דין רבניים ובית-המשפט העליון בישראל", ב' עמ"ש 699, 705-703 ().
סה"ח 134, תשי"ג, ע' 165.
השופט זילברג בבג"צ 214/64 הנ"ל, בע' 318 ; שאקי, לעיל הערה 3, בע' 703.
פד"י י"ח (4) 319 ; שאקי, לעיל הערה 3, בע' 706 ; גם דברי השופט זילברג בבג"צ 72/62, רופאייזן נ' שר הפנים, פד"י ט"ז 2428, 2437 ודברי השופט ח. כהן בע' 2440 ; גם דברי הנשיא אגרנט בבה"נ 1/72, וידה ושמעון הולצמן, פד"י כ"ו (2) 85, 89-88 ; זו היא "הפניה לשם השלמת מסכת העובדות" או "הפניית עובדה" ; אנגלרד, "מעמדו של הדין הדתי במשפט הישראלי (חלק ראשון), ב' משפטים 268, 302-301 () והמקורות המאוזכרים בהערה 10 שם.
, ב"ש 143/63, פלוני נ' אלמונית, פד"י י"ז 2329, 2330.
בפסק דינו של בית-הדין הגדול לערעורים בענין בסן, פד"י י"ח (4) 314.