עבודה סמינריונית מגילת זכויות האדם והאזרח בישראל (עבודה אקדמית מספר 3492)
48 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3492שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי מגילת זכויות האדם והאזרח בישראל?
תוכן עניינים
I מרכיביה של הצעת החוק 156
II. תפקידו של חוק יסוד : זכויות האדם והאזרח
בשיטת המשפט הישראלית 158
פרק א' : מעמדן הנורמטיבי של זכויות האדם והאזרח 160
I. למהותה של שיטת משפט : ההבחנה בין עקרונות וקוי המדניות
לבין כללים וסטנדרטים של התנהגות 160
II.על הטעם שבחלוקת זכויות האזרח לשלושה סוגים 165
III. סיכום הביקורת על חלוקת הזכויות לשלושה סוגים
והצגת המודל האלטרנטיבי 172
פרק ב' : מנגנון הביקורת השיפוטית 173
I. מבוא 173
II. הביקורת השיפוטית: מעלותיה ומגרעותיה במשטר דמוקרטי 174
III. פיקוח על חקיקה עתידית : המודל האמביוולנטי
של הצעת החוק 178
IV. על הצורך בשיריון החקיקה הקיימת 180
V. סיכום ההשגות על גישת המנסחים לביקורת השיפוטית
והצגת המודל האלטרנטיבי 188
סוף דבר 192
נספח I. הצעת חוק יסוד: זכויות האדם והאזרח 193
נספח II. פעולת המודל האלטרנטיבי בשיטת משפט זרה 195
מגילת זכויות האדם והאזרח מהווה את גולת הכותרת של כל חוקה במשטר דמוקרטי. יותר מכל קביעה קונסטיטוציונית אחרת מסמלת מגילת זכויות האדם והאזרח את דבקותו של הממשל בעקרון של שלטון החוק ואת יחסי הכבוד ההדדי המאפיינים את הברית הנכרתת בין העם לממשל במשטר דמוקרטי. אדריכלי החוקה 1 במדינת ישראל אף הם שותפים לדעה, שראוי למגילת זכויות האדם והאזרח שתקבל מקום של כבוד בחוקתנו. קיים קונסנסוס חברתי רחב, בדבר הצורך לעגן את זכויות האדם והאזרח במסמך חוקתי2. פירותיה של הסכמה רחבה זו מצאו ביטוי בהצעת חוק יסוד : זכויות האדם והאזרח, שהונחה לפני הכנסת 3 והזוכה עתה לעיון חוזר של ועדת החוקה חוק ומשפט4.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
לסקירה ממצה של התפתחות החוקה במדינת ישראל: in Era New A" ,Klein
376 ,.Is. L. Rev ,() 6 ,"Law Constitutional Israel's. גם: רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, מהדורה שנייה, בעמ' 274 ואילך.
בדיקה של מצעי המפלגות הפוליטיות שנתפרסמו בעתונים לפני הבחירות לכנסת השמינית מראה שארבע רשימות, וביניהן שתי הרשימות שזכו למספר המנדטים הגדול ביותר, הבטיחו לבוחרים שיפעלו למען חוקה או חוק יסוד בענין זכויות האזרח. עתון "הארץ", מיום (התנועה לזכויות האזרח), מיום (הליכוד), מיום (הליברלים העצמאיים) ומיום (המערך).
לדעה אחרת בענין זה : לנדוי, "חוקה כחוק עליון למדינת ישראל", הפרקליט כ"ז () 30, 40-36.
ה"ח 1085 תשל"ג, 448. נספח מס' I למאמר.
לאחר עיון חוזר זה תוקן הנוסח המקורי של ההצעה. מאמר זה נכתב לפני שהגיע הנוסח המתוקן לידינו ואנו מתייחסים להצעת החוק המקורית. יש אמנם כמה תיקונים חשובים
ביותר בנוסח המתוקן ( סעיף 2 המתוקן), אבל נראה לנו שהתפיסה הבסיסית לא השתנתה.
למעמדם של חוקי יסוד בשיטתנו המשפטית : אקצין, "חוקי יסוד וחוקים משוריינים
בישראל", הפרקליט, י"ז 230; קליין, "הסמכות המכוננת במדינת ישראל", משפטים, ב, עמ' 51; רובינשטיין, ה"ש 1 לעיל, בעמ' 276 ואילך;
: קליין, "על הצעת חוק יסוד: זכויות האדם והאזרח - ההיבטים הקונסטיטוציוניים-פורמליים",
משפטים, ה, עמ' 696, 700.
סעיף 20(ב) ו-(ג) להצעה.