עבודה על "קל וחומר", משפט עברי, תושב"ע, יהדות, מידות תורה, חז"ל (עבודה אקדמית מספר 3513)
26 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3513
סרטון הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק! : https://youtu.be/Q6Ene7pbLsQ
מידת קל וחומר בספרות חז"ל
יכולת השימוש במידת קל וחומר
המשפט העברי - כללי
דוגמאות עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל
מקומו ושילובו של המשפט העברי במערכת המשפט:
כלל "דיו לבא מן הדין להיות כנידון" ו"קל וחומר"
מקור הכלל
כלל "אין דנין אפשר משֶאִי אפשר" ו"קל וחומר"
שימוש בכלל
רס"ג על קל וחומר
סוגי לימוד בקל וחומר
סתירת קל וחומר
גבולות הקל וחומר
סיכום
ביבליוגרפיה
"קל וחומר" הוא ניב עברי שמשמעותו המקורית היא המקבילה בלועזית היא הביטוי "a fortiori" זהו מונח לטיני שפירושו "עם הגיון חזק יותר" או "על אחת כמה וכמה". הוא משמש לעתים קרובות בהיגיון ובנימוקים משפטיים כדי לציין שאם הנחת יסוד מסוימת נכונה, אז מסקנה קשורה חייבת להיות נכונה עוד יותר[1].
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות. מדובר בשיטה לוגית להֶחָלַת והעברת דין ממקרה אחד למשנהו, כאשר המקרה האחד קל יחסית, והשני חמור ממנו. מידה זו השתרשה כמטבע לשון בעברית, שמשמעותה היא "על אחת כמה וכמה". לעיתים, כדי לציין קל וחומר חזק במיוחד משתמשים בביטוי קל וחומר בן בנו של קל וחומר, למרות שהמשמעות המקורית של ביטוי זה היא דווקא "קל וחומר" חלש, מאחר שמקור ההשוואה עצמו נלמד ב"קל וחומר". מידה זו נמצאת באופן מפורש לא רק בפרשנות חז"ל, אלא אף בטקסט המקראי גופו. היא כלולה בשבע המידות של הלל הזקן ובשלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל[2].
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
[1] אנציקלופדיה תלמודית. הערך "קל וחומר". הוצאת איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים יד הרב הרצוג, ירושלים. כרך ראשון, עמודים תר"ז - תר"ט (2023)
[2] מיכאל אברהם, דב גבאי ואורי שילד "מידות הדרש ההגיוניות: היסקים לא דדוקטיביים בתלמוד" כרך א' . סדרת מחקרים בלוגיקה תלמודית, תשע"א