עבודה אקדמית אינתיפאדה, כרוזים, הנהגה פלשתינאית, אינתיפדה, מערכות ישראל (עבודה אקדמית מספר 3540)
36 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3540
שאלת המחקר
כיצד באו לידי ביטוי כרוזי האינתיפאדה כבבואה למארג הכוחות בהנהגה הפלסטינית?
תוכן עניינים
מדיניות ישראל לפני האינתיפאדה.
אירועים חשובים במהלך ההתקוממות באינתיפאדה הראשונה
תגובות ישראל להתקוממות הראשונה.
עם התגבשות האירועים הספורדיים לכדי פעולות מאורגנות החלו לצוץ הכרוזים. לאור המאפיינים הייחודיים - מוסדות ההנהגה אשר צמחו מלמטה והפער בהנהגה ותיקה במרחב - הפכו הכרוזים, אשר הודפסו בסתר ועיטרו את קירות הבתים, ל'מנהיגות הכתובה' של האינתיפאדה.[1] אלו היו כרוזים תוצרת בית בניסוח פעילים מקומיים, אשר פנו לרגשות כלל האוכלוסייה לצורך רתימתה למרד. בכרוזים תוארו האירועים כ'התקוממות עממית', והם העלו על נס את תרומת ההמונים להצלחתה.[2] פרסום הכרוזים היווה שלב המשך ייחודי לאינתיפאדה - מעבר מהפרת סדר מקומית לניסיון לתזמן ולסנכרן את פעולות ההתנגדות בגדה המערבית וברצועת עזה.
המתקוממים, חברי אגודות הסטודנטים וועדות השביבה - אלו הם בני 'הדור הזקוף'[3] - אותם צעירים אשר חוו את חייהם הבוגרים תחת השלטון הישראלי וכעת קמו 'להתנער' מעולו. הם בחרו להפסיק להמתין לישועה חיצונית, נטלו יוזמה ומילאו את החלל אשר נוצר בהיעדר מנהיגות פוליטית מגובשת ומוכרת במרחב.
חודש מפרוץ האירועים, הופץ כרוז מטעם גוף בשם 'המפקדה הלאומית המאוחדת להסלמת ההתקוממות בשטחים הכבושים'; יממה לאחר מכן הופץ כרוז נוסף מטעם אותה מפקדה עלומה. שני הכרוזים מנוסחים בפאתוס רב, מהללים את העם הפלסטיני המתקומם ומדגישים את חשיבות האחדות. על-פי משה שמש "היא הורכבה מאינטלקטואלים, אקדמאים, עיתונאים ומנהיגי האיגודים המקצועיים[...] ברובם בשנות השלושים לחייהם[...] שהשתייכו לארגונים הפדאיניים ולמפלגה הקומוניסטית". זו הייתה מנהיגות צעירה, אשר הכשירה עצמה בחסות האוניברסיטאות, תנועות הנוער ובתי הכלא, ופנתה להכשרת הלבבות בחברה הפלסטינית.
בכרוז השני שפורסם תחת 'המאוחדת' הופיעו יעדים ברורים המצביעים גם הם על השינוי המהותי במעבר מ'פריקת עול עממית וספונטנית' להתקוממות מונהגת. היעדים נעו בין דרישות מידיות כגון: שחרור עצורים, הוצאת צה"ל מהערים וביטול מסים שונים; לבין חזון המאבק הפלסטיני כולו אשר האינתיפאדה היוותה שלב בדרך להשגתו - "מטרות עמנו הנעלות: השיבה, הגדרה עצמית וכינון מדינתנו הפלסטינית העצמאית בהנהגת אש"ף".[7] לצד יעדים אלה, כינונה של 'המאוחדת' הביא לשינוי נוסף באופי האירועים - לא עוד פעולות אלימות בלבד אלא גם מרי אזרחי אשר נועד להחליש את מנגנוני השליטה הישראליים במרחב.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
זקבך א' (2021). יחידה 101 – גלגולם של אגדה, זיכרון ומיתוס. הוצ' יד בן צבי
סבטלובה ק' (2020). על עקבים במזרח התיכון. הוצ' פרדס
עירית קינן, עירית הרבון, הביטחון כסוגיה אזרחית: התרופפות הביטחון האזרחי־פוליטי־תרבותי בישראל, הוצ' פרדס (2020)