עבודה על גרעין, מאזן האימה, הדימוי הגרעיני של מדינת ישראל בעיני מדינות ערב, השפעה מאזן אימה מלחמת יום הכיפורים (עבודה אקדמית מספר 3764)
33 עמודים
עבודה אקדמית מספר 3764
שאלת המחקר
מה היו מאפייני הדימוי הגרעיני של מדינת ישראל בעיני מדינות ערב, וכיצד אלה השפיעו על מאפייני מוגבלות המלחמה וסיומה.
השערת המחקר
ככל שהאינטרס והרצון המצרי להחזרת סיני גבר, כך הממשק עם הסורים והלחימה נגד ישראל גבר.
תוכן עניינים
מבוא
שאלת המחקר
השערת המחקר
פרק תיאורטי :
מהו דימוי גרעיני?
מחיר ההרתעה, הנזק שעלול להיגרם במצב של מלחמה
מדיניות העמימות הישראלית
יכולת ההרתעה הישראלית
הגרעין במלחמות ישראל:
רקע היסטורי ממלחמת ששת הימים עד פרוץ המלחמה.
הסיבות לפרוץ מלחמת יום כיפור
מלחמת ההתשה – ההיבט הסורי
יכולתה הגרעינית של ישראל מנקודת המבט הערבית
התייחסותם של קובעי המדיניות הערבים לסוגיית הגרעין
התחמשות גרעינית של מדינות ערב
סיכום
ביבליוגרפיה
בעבודתי אנסה לענות על השאלה כיצד בא לידי ביטוי הדימוי הגרעיני של מדינת ישראל בעיני מדינות ערב, וכיצד השפיע על מאפייני מוגבלות המלחמה וסיומה.
כדי לענות על שאלה זו אתבסס על ספרות מחקרית והביוגרפיות של גולדה ומקורות ספרותיים תיאורטיים אודות גולדה ומלחמת יום כיפור. Bergman, 2018))
תיחום כרונולוגי : 1969-1973 : בשנת 1969 נפטר ראש הממשלה לוי אשכול, וגולדה מאיר התמנתה לעמוד במקומו בראש ממשלת ישראל. היא שבה ונבחרה לתפקיד ראש הממשלה בבחירות לכנסת השביעית ב-1969. בתפקיד זה עסקה בעיקר בחיזוק יחסי ישראל - ארצות הברית, ברכש וסיוע כלכלי למדינת ישראל, במלחמה בטרור של הארגונים הפלסטינים ובהתמודדות עם מלחמת ההתשה שהתנהלה לאורך תעלת סואץ בין ישראל ומצרים בשנים1970-1969 . באוגוסט 1970 נתנה ממשלת ישראל בראשותה את הסכמתה לתכניתו של מזכיר המדינה האמריקני רוג'רס שהביאה להפסקת אש לאורך תעלת סואץ. בימי כהונתה פרצה ב-6 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים. מלחמת 1973 תפסה אותה ואת ההנהגה הישראלית בהפתעה כמעט מוחלטת. (דרור, 2019)
תיחום גיאוגרפי: בעיקר מדינת ישראל עם נגיעות קלות לזירה הבינ"ל , הממשל האמריקני ויחסו למלחמה.
משתנים : משתנה בלתי תלוי: תיאוריית עיוותי התפיסה.משתנה תלוי: ניתוח מקרה הבוחן : הפתעת מלחמת יום הכיפורים, ותפקוד ההנהגה בראשות ראש ממשלת ישראל דאז הגב' גולדה מאיר .
מתודולוגיה : הדרך בה בחרתי לבצע את המחקר היא באמצעות שיטת מחקר איכותנית, המאפשרת לבחון ולנתח תופעה ספציפית לעומקה. מטרת ניתוח סמיוטי של טקסט תרבותי כלשהו היא להבין את המשמעויות החברתיות-ערכיות הנמצאות בטקסט, ולגלות את תפיסת העולם שעליה הוא מבוסס. המסר החברתי הזה עשוי להיות הגמוני (המעמד השליט מגדיר עבור המעמד הנשלט את המציאות בטקסט); יוצר פורום (מהטקסט נוצרים מסרים שכל קבוצה יכולה להפיק מהם משמעויות שונות); או בעל משמעות מועדפת (הטקסט רומז על דרך מסוימת שבה יש להבין אותו, גם אם משתמעות ממנו משמעויות נוספות). הניתוח הסמיוטי יכול להיות מבני או פרשני.ניתוח סמיוטי מבני מבקש למצוא את העיקרון הבסיסי שמניע את הטקסט. ביצוע מחקר איכותי, המבוסס על ניתוח מילולי של אירועים, ראיונות ותצפיות. שיטות איכותיות של איסוף הנתונים היו צפויות להעשיר את המחקר הנוכחי בכמה אופנים. עבודה זו תעשה על ידי ניתוח טקסטים של ספרות נחקרת ולא מחקר שדה.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
סגיר ד', דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל. הוצאת כרמל, ירושלים (2023)
ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)
בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)
גיורא איילנד, לא נרדם בלילות, הוצאת ספרי חמד (2018)
שאול אריאלי, כל גבולות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)
משה ארנס , למען ביטחון ישראל , הוצאת ספרי חמד (אוג' 2018)