סמינריון מצרים-ישראל-ארצות הברית – בעיה באופק (עבודה אקדמית מספר 3766)
20 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3766שאלת המחקר
כיצד באות לידי ביטוי מצרים-ישראל-ארצות הברית?
מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים ועד להפגנות ההמונים בכיכר תחריר בקהיר לא הוצב סימן שאלה על מחויבותה של מצרים להסכם. על אף מבחנים קשים כמו הפצצת הכור בבגדד, הפלישה ללבנון והנוכחות הנמשכת בה של צ.ה.ל, שתי אינתיפאדות, מבצעים שונים בלבנון, ביהודה בשומרון ובעזה, מצרים שמרה על מרבית סעיפי החלק הצבאי של ההסכם ותרמה להורדת הטמפרטורות ברב-שיח הערבי בנושאים הקשורים לישראל ובמיוחד בנושא הישראלי-פלסטיני. חריג לקו הכללי הזה הוא עמדתה ופעילותה של מצרים בנושא הגרעין הישראלי. נושא זה יטופל בהמשך.
משאלי דעת קהל שנערכו במצרים מאז תחילת ההפגנות שם התייחסו גם לשאלה של המשך מחויבותה של מצרים להסכם השלום עם ישראל. במשאל טלפוני בין 615 נשאלים עבור מכון השלום הבינלאומי בניו יורק1. הפועל בחסות האו"ם, 46 אחוז מהנשאלים אמרו שיותר סביר שייבחרו במפלגה שתתמוך בהמשך קיומו של ההסכם עם ישראל, יוזמת השלום הערבית ופתרון שתי מדינות. עוד 17 אחוז אמרו שיעדיפו קרוב לוודאי מפלגה כזו.