עבודה אקדמית האו"ם - הסכסוך ישראלי-פלסטיני. הסדר פלסטין (עבודה אקדמית מספר 3778)
20 עמודים.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי האו"ם בהסדר הסכסוך ישראלי-פלסטיני?
תוכן עניינים
מבוא.. 2
כיצד על ישראל להגיב להחלטה של העצרת להכיר במדינה הפלסטינית.. 5
האיחוד האירופי וישראל. 7
הצטרפות ישראל לאיחוד האירופי. 10
האיחוד ופלשתין. 11
הפלסטינים והבקשה להכרה במדינה.. 16
ביבליוגרפיה.. 19
בעבר הלא רחוק קיבלה עצרת האו"ם החלטה להעניק למדינת פלסטין מעמד של מדינה משקיפה באו"ם. משמעות ההחלטה – הכרה של העצרת בקיומה של מדינה פלסטינית. מבחינה משפטית יש טענות בלתי מבוטלות שניתן להעלות נגד הביסוס המשפטי לקיומה של מדינה פלסטינית. ראשית, כדי שישות תהיה מדינה עליה לעמוד בכמה תנאים – אחד מהם הוא קיומו של שלטון אפקטיבי בשטח ובאוכלוסייה. הפלסטינים בעצמם טוענים כי שטחי יהודה והשומרון (או הגדה המערבית) נמצאים בפועל תחת כיבוש ישראלי. שנית, קיים ספק אם ניתן לקבוע שלממשל הפלסטיני ברמאללה שליטה על הנעשה ברצועת עזה. ניתן לבסס אפוא טיעון ראוי לפיו אין הם עומדים בדרישת קיומו של שלטון אפקטיבי. מעבר לכך, הרשות הפלסטינית נמנעה מלהכריז על עצמה כמדינה. אמנם נעשתה הכרזה על ידי אש"ף, אולם ברור כי אז לא התקיים אף אחד מהתנאים הנדרשים לקיום מדינה ורוב העולם התעלם מהכרזה זו. כך שבהחלט ניתן לטעון, כי בהעדר הכרזה עדכנית על מדינה על ידי הפלסטינים עצמם, אין מקום לקבל הכרה על ידי האו"ם.
קבלת החלטות בעצרת הכללית של האו"ם נעשית על בסיס של זכות הצבעה אחת לכל מדינה חברה. הדבר אולי משקף את העיקרון של השוויון בין המדינות הריבוניות החברות, אך אין ספק שמצב שבו למיקרונזיה ולסין יש משקל שווה אינו משקף מציאות פוליטית. שעל כן נזהרו מנסחי מגילת האו"ם שלא לתת לעצרת הכללית סמכות ביצועית או חקיקתית. מלבד בעניינים של נוהל ותקציב, כל החלטות העצרת הכללית הן בגדר של המלצות בלבד. הגוף המרכזי האחר של האו"ם הוא מועצת הביטחון, שהוענקה לה האחריות העיקרית בנושאים של שמירה על הביטחון והשלום הבינלאומיים. בניגוד לעצרת הכללית, החלטות מועצת הביטחון מחייבות אם הן מאומצות תחת פרק VII של מגילת האו"ם.
בשנים הראשונות של המלחמה הקרה השתמשה ברית המועצות בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון על מנת למנוע החלטות נגד צפון קוריאה. באותה עת, העצרת הכללית של האו"ם נשלטה על ידי מדינות המערב, ועל מנת לנסות ולעקוף את מועצת הביטחון שנמצאה במצב של "קיפאון תמידי", יזמה ארצות הברית את החלטת העצרת הכללית 377 שמכונה "החלטת איחוד למען השלום". בהחלטה הוכרז שבמצב שבו מועצת הביטחון אינה יכולה להגיע להחלטה בגלל וטו, אפשר יהיה לכנס ישיבה מיוחדת של העצרת הכללית "בכוונה להגיע להמלצות מתאימות בדבר צעדים משותפים... כולל השימוש בכוח, אם יעלה הצורך בכך".
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ארנון סופר, מדינה פלשתינית ההיבט הגיאוגרפי, נתיב 66
יחזקאל דרור, ישראל, מדינה פלשתינית והמזרח התיכון: פוטנציאל לסכום אפס, נתיב 67
רובי סייבל, העצרת הכללית של האו"ם - "איחוד למען פלסטין", המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 251
Barnard, Catherine . The Substantive Law of the EU: The four freedoms (2 ed.). Oxford University Press. p. 447