סמינריון חכמי ישראל התנהגות (עבודה אקדמית מספר 3779)
31 עמודים.
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי חכמי ישראל?
חכמי ישראל היו בעלי תובנה והבנה עמוקה ורחבה בפסיכולוגיה, בדינמיקה ובפתולוגיה של האדם ובדרכים לשינוי התנהגותו. חיבור זה מציג את תובנותיהם והתערבויותיהם במושגים פסיכולוגיים מודרניים וכן את יחסם לשימוש במניפולציה כאמצעי לשינוי התנהגות.
מילות מפתח: יהדות, פסיכולוגיה יהודית, דיסוננס קוגניטיבי, טיפול אסטרטגי, מניפולציה
חיבורים רבים נכתבו על החכמה והתובנה הפסיכולוגית של חכמי ישראל ורבניה. מחברים שונים התמקדו בדמיון בין כתבי התאורטיקן המועדף עליהם לבין ההשקפה התורנית המתאימה לכתביו – כגון בחיבוריהם של ספירו[1], חסיד תורתו של פרויד, ושל בולקה[2], חסיד שיטתו של פרנקל.
וכן מאיבאום[3], בחיבורו "כתבי הרמב"ם בפסיכיאטריה", מפרש את הדעות הניאו-אפלטוניות של הרמב"ם על הנפש והתועלת של "שביל הזהב" כדרך חיים, במושגים התנהגותיים.
החיבור הזה יתמקד באספקטים ה"קוגניטיבים-התנהגותיים" בהשקפות של רבותינו הקדמונים וההתערבויות הלא קונבנציונליות של כמה מחכמי ישראל, בניסיונם לשנות את התנהגות האדם. בעזרת מספר תיאורים קצרים של "טיפולים חד-פעמיים"[4], יובהר יחסם של חכמי ישראל כלפי השימוש במניפולציה כאמצעי לשינוי התנהגות.
''''אחר הפעולות נמשכים הלבבות''''
הגורמים לשינוי התנהגות האדם העסיקו תאורטיקנים ומטפלים שנים רבות. תומכי הגישה האנליטית מדגישים את החשיבות של ה''''תובנה'''' בשינוי אמיתי של ההתנהגות. לדעתם, שינוי ללא תובנה הוא אשליה. במחנה השני, תומכי הגישה ההתנהגותית והאסטרטגית טוענים ששינוי התנהגות בא על-ידי עשיית מעשים והתנהגות חדשה. תובנה, לפי דעתם, היא (לעיתים קרובות) תוצאה, ולא הגורם לשינוי.
"הרבה אנשים מדוכאים מאמינים שהם ''''רק צריכים להרגיש מוטיבציה'''', אבל סימפטום הדיכאון עצמו, לעיתים קרובות, חוסם את האפשרות להרגשה כזאת. לכן, אם האיש מחכה עד שירגיש מוטיבציה, הוא מחכה בחוסר תכלית. בלתי צפוי ואירוני הוא, כי ההתעסקות בפעולה, אפילו שהאדם אינו מרגיש חשק לעשות אותה, יכולה להוביל להרגשה של מוטיבציה. אנחנו קוראים לזה ''''עבודה מהחוץ פנימה'''' (outside-in)".[5]
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
[5] C.R Martelle, M.E. Addis, and N.S. Jacobson, Depression in Context (New York: W.W. Norton. ).
[6] ספר החינוך מצוה טז. ועע"ש מצוה מ, צה, צט ועוד.
[7] תלמוד בבלי נזיר כג ב.
[8] מסכת אבות ג טו.
[9] תלמוד בבלי יומא פו ב.
[10] M. Milgram. Obedience to Authority: An Experimental View (New York: Harper & Row, ).
[11] G.L. Wells and R.E. Pettey, “The Effects of Overt Movement on Persuasion” in Basic Applied Psychology ( vol. 1, no. 3) pp. 219-230.