סמינריון ועידת הפסגה הערבית בדמשק – מה מעבר למחלוקות ולפיצול (עבודה אקדמית מספר 3782)
13 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 3782שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי ועידת הפסגה הערבית בדמשק?
לאחר יומיים של דיונים, ננעלה ועידת הפסגה הערבית אשר נערכה השנה בדמשק. ועידות פסגה בין מנהיגי מדינות ערב נערכות באופן סדור מאז שנת 1964 בממוצע כל שנה – שנה וחצי (למעט עשור שנות התשעים בו התקיימו שתי ועידות בלבד). ועידות הפסגה אמנם אינן מעוגנת באמנת הליגה הערבית כמוסד רשמי וקבוע, אך במרוצת השנים הפכו כינוסים אלה למוסד הבין-ערבי החשוב והיוקרתי ביותר, המהווה את גולת הכותרת של פעילות הליגה הערבית. בהקשר זה מהוות ועידות הפסגה מעין אישור סמלי לעיקרון "האחדות הערבית".
דווקא משום כך בלטה הוועידה הנוכחית בפיצול הגדול בין חברות הליגה ואשר התבטא בנוכחותם הדלה של מנהיגי מדינות ערב באירוע. 11 ראשי מדינות מתוך ה-22 שהוזמנו בחרו שלא להגיע לדמשק ולשלוח נציגים בדרג נמוך. בולט במיוחד היה העדרן של מדינות מפתח בעולם הערבי ובראשן סעודיה ומצרים. ממשלת לבנון בחרה שלא לשלוח נציג כלל. בעבר ארעו מקרים רבים בהם החרימו מדינות שונות, לרוב שוליות, את הוועידה או פרשו במהלכה עקב חילוקי דעות עם משתתפיה. אף על פי כן, עד כה לא החרימו ראשי מדינות ערביות רבות ומרכזיות כל כך את האירוע בצורה בולטת וגורפת כפי שאירע בפסגה האחרונה.
הרקע המיידי לצעד זה הייתה מורת רוחן של סעודיה, מצרים ובעלות בריתן ממעורבותה של סוריה במשבר הפוליטי בלבנון. עם סיום כהונתו של הנשיא אמיל לחוד לא מאוישת משרה רמה זו. לקואליציה (בהנהגת מפלגתו של סעד חרירי) אין את הקוורום הדרוש על מנת לבחור בנשיא בהצבעה ראשונה ללא תמיכת האופוזיציה (בהנהגת חיזבאללה), לפיכך חייבים הצדדים להציג מועמד של פשרה. מועמד כזה אמנם קיים בדמותו של מפקד הצבא, הגנרל מישל סולימאן, אולם האופוזיציה בתמיכה ועידוד סוריים מתנה את הסכמתה לבחירתו בהגדלת כוחה בממשלה. צעד זה ייתן למעשה בידיה יכולת להטיל ווטו על צעדי מדיניות אשר לא יהיו לרוחה. דמשק ממלאת ככל הנראה תפקיד שלילי בניסיונות למצוא פשרה לפתרון המשבר. כפי שהסביר ערב הוועידה ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, סוריה מילאה "תפקיד מרכזי בהחרפת המשבר הפוליטי בלבנון... ומנעה הצגת מועמד מוסכם לנשיאות".