עבודה על הסכם הפיוס חמאס - פת"ח. חאמס פאתח, ארגוני טרור לפני מלחמת חרבות ברזל, מתקפת הפתע על ישראל, מלחמת אוקטובר (עבודה אקדמית מספר 3897)
36 עמודים.
שאלת המחקר
הסכם הפיוס בין חמאס לפאתח: מה הם המשברים והאתגרים על קיומו וכיצד הם השפיעו על התנהלות כל אחד משותפיו כלפי ישראל?
תוכן עניינים
מלחמת חרבות ברזל, מתקפת הפתע על ישראל אוקטובר 2023
אידוק השליטה בעזה של חמ"ס והתחדשות המאבק עם הפת"ח
בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן
אפריל 2023 פת"ח וחמאס חתמו על הסכם פיוס נוסף
יחסי ישראל וחמאס - מאז הסכם הפיוס חמאס-פת"ח
יחסי ישראל ופת"ח- מאז הסכם הפיוס חמאס-פת"ח
חמאס ופת"ח הם שני פלגים פוליטיים שמילאו תפקיד משמעותי בפוליטיקה הפלסטינית במשך שנים רבות. בעוד ששתי הקבוצות חולקות מטרה משותפת של השגת הגדרה עצמית ועצמאות פלסטינית, יש להן הבדלים משמעותיים באידיאולוגיות, בטקטיקות ובאסטרטגיות הפוליטיות שלהן.[1]
חמאס הוא ארגון פוליטי אסלאמיסטי שנוסד בשנת 1987. הוא נחשב לארגון טרור על ידי מדינות רבות, כולל ארצות הברית וישראל. חמאס מפעילה גם רשת רווחה המספקת חינוך, שירותי בריאות ושירותים נוספים לפלסטינים[2].
פת"ח, לעומת זאת, היא מפלגה פוליטית חילונית שנוסדה בשנת 1959. היא הייתה הכוח הפוליטי הדומיננטי בארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף) במשך שנים רבות והייתה מעורבת במשא ומתן עם ישראל על הקמת מדינה פלסטינית. . הפת"ח דוגלת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ונקטה באמצעים דיפלומטיים ופוליטיים כדי להשיג מטרה זו[3].
פתח וחמאס היו מעורבים ביריבות מדינית ארוכת שנים, שהביאה לפילוג בין השטחים הפלסטיניים בגדה המערבית, הנשלטת על ידי פתח, לבין רצועת עזה, שבשליטת חמאס. עם זאת, בשנים האחרונות עשו שתי הפלגים כמה ניסיונות לפיוס ולהרכיב ממשלת אחדות.
הסכם הפיוס הראשון בין פתח לחמאס נחתם ב-2011 בקהיר, בחסות ממשלת מצרים. ההסכם דרש הקמת ממשלת אחדות וקיום בחירות בתוך שנה. עם זאת, יישום ההסכם התעכב בשל חילוקי דעות על חלוקת הכוח והשליטה בכוחות הביטחון.
ב-2014 נחתם הסכם פיוס שני בעזה. ההסכם דרש הקמת ממשלת אחדות וקיום בחירות בתוך חצי שנה. עם זאת, ההסכם שוב התעכב בשל חילוקי דעות על יישום ההסכם.
ב-2017 נחתם הסכם פיוס שלישי בקהיר, בחסות ממשלת מצרים. ההסכם דרש הקמת ממשלת אחדות וקיום בחירות בתוך שנה. הסכם זה נתפס כמבטיח יותר מהסכמים קודמים, שכן הוא כלל הוראות להחזרת השליטה ברצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית. עם זאת, יישום ההסכם התעכב שוב בשל חילוקי דעות על חלוקת הכוח והשליטה בכוחות הביטחון.
באפריל 2023 פת"ח וחמאס חתמו על הסכם פיוס נוסף (אמנם הסכם זה חורג ממסגרת הזמן של עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: -עד 2022- אך נמצא עניין להתייחס לכך. נציגי המשלחות של ארגוני פת"ח וחמאס חתמו על הסכם פיוס בתום סבב דיונים של יומיים. נקבע שממשלת ההסכמה הלאומית תקבל לידיה את האחריות לניהול מעברי הגבול. סוכם שעד האחד בדצמבר 2023 יאפשרו הצדדים לממשלה לעבוד בעזה ובגדה. [4]
מלחמת חרבות ברזל, מתקפת הפתע על ישראל אוקטובר 2023 : מתקפת הפתע על ישראל, הידועה גם בשם "מבצע חרבות ברזל", החלה ב-7 באוקטובר 2023, ביום שבת וחג שמחת תורה. המתקפה, שהייתה מתואמת על ידי ארגוני הטרור ברצועת עזה, כללה שיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, חדירה רגלית, ממונעת ואווירית לשטח ישראל, מתקפות על בסיסי ומוצבי צה"ל וקרבות ירי עם כוחות הביטחון במקביל להשתלטות על יישובים[5].
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
ד"ר אמיר בוחבוט, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, וואלה, 7 באוקטובר 2023
אור הלר, קצין בכיר על הטבח בבארי: "כשלנו בהגנה, המחבלים התחפשו לחיילים", חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
מילשטיין מ' (2022). לא פה לא שם - דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני. מרכז משה דיין אונ' ת"א, צה"ל - הוצאת מערכות.
מרזן ר'. האב, הבן ורוח המהפכה: הצעירים והצעירות באביב הערבי, הוצאת פרדס