סמינריון ראיונות קליניים ביבליותרפיים (עבודה אקדמית מספר 4114)
22 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4114שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי הראיונות הקלינים ביבליותרפים?
אני מבקש להציג את הראיון הקליני-ביבליותרפי, כדרך לאבחון של צורכי המטופל רגשותיו, ותפיסותיו בנושאים שונים, ולשם כך יוצר היכרות עם עולמו הטקסטואלי הגלוי, הסמוי והלא נודע. תחילה אציג את האופן בו אני תופס את המלה ואת הקשר שלה ללא מודע, ואזכיר את המקורות השונים לטקסטים בחיינו. בהמשך אפנה לדון במאפיינים של הראיון הקליני-ביבליותרפי, ועל הערך המוסף שלו על פני הראיון הקליני-פסיכולוגי. לאחר מכן אזכיר דרך בחינה מומלצת ליצירה שמזכיר המועמד לטיפול בראיון, ולבסוף, אפנה להציג את השאלות האפשריות, תוך ציון הרציונל הניצב בבסיס כל שאלה. כמו כן, אזכיר את "הסיפור בשישה חלקים" כאמצעי נוסף להערכת כוחותיו הנפשיים של המטופל. אסיים את החיבור בציון הדגשים הנובעים מהראיון הקליני-ביבליותרפי, ואפנה את הקורא לספרות מקצועית העוסקת בסוגיות מהותיות להעברת ראיון קליני.
פעמים רבות אני חווה את קיומי בעולם, באמצעות מלים הסובבות אותי בכל אשר אפנה. בין אם אלה מילות השיר המגיעות אלי מהרדיו, או חלקי משפט המגיעים לאוזניי מבין כל השיחות המתקיימות סביבי. למה דווקא המלים הללו מגיעות אלי? איך הו מתחברות לפסקול חיי? כשאני עובר על טופס הראיון הקליני-ביבליותרפי שקיימתי עם המטופל, אני חושב על האופן שבו אפילו מלה אחת יכולה להיות קצה גלוי לחומר נפשי עמוק ובלתי מודע. ואז עולה בדעתי המודל הפסיכואנליטי-טופוגרפי של פרויד, מודל הקרחון שהציע בשנת 1899 , בספרו "פשר החלומות" בו חילק את הנפש לשלוש שכבות, המודע, הסמוך למודע, והבלתי מודע. אסוציאטיבית אני מוצא את עצמי בעולם המים, חושב בהתאמה על המים הרדודים, המים העמוקים והמצולות. ראייה זו מאפשרת לי להציג את האופן שבו אני תופס את הראיון הקליני-ביבליותרפי. הראיון הקליני-ביבליותרפי יכול לאפשר לנו להציף על פני המים המטאפוריים של נפשנו מלים ראשונות ממעטה המלים של תכנים (חוויות) ששקעו לקרקעית הים, ואולי התאבנו במצולות. צלילים, מלים, משפטים, סיפורים, סיפורי ילדות, גיבורי ילדות ומשפטי הורים ממתינים שנבוא לחלצם ולהציפם אל פני המים. בכך אני מציע לראות עוגנים שביכולתם להוביל אותנו במסע לגילוי העלילה המודעת והלא מודעת, עלילות המשנה והעלילה הראשית, בסיפור חייו של המטופל.
בספרו "השיח הטיפולי", מדמה הדר (2001) את מרחב החוויה[2] לאוקיינוס ואת התיאורים המילוליים לרשת תלת-ממדית הנמצאת בתוכו. לטענתו, מרחב החוויה רווי מלים שבאמצעותו מושלכים האירועים אל ההווה המיידי. המלים הן הקשרים ברשת הזאת והמשפטים בשפה הם אוסף מלים שניתן לעבור דרכן באופן רצוף. הן הקשרים ברשת והן המשפטים בשפה יכולים להיות במצב פעיל או סביל. המלה, על פי הדר, מיוצגת בנפש כל הזמן בצורה סבילה, ורק כשהיא נעשית פעילה ניתן לחוות אותה. באופן זה, מלה פעילה יוצרת "גל" במרחב בו היא נמצאת, כאשר הגל הוא החוויה הקשורה במלה. המשפטים, ביחד עם הגלים שהם עושים, הם המחשבות. לתפיסתו של הדר, דברים שאינם קרובים לביטוי מילולי, נוטים להיעלם ואינם משפיעים על תחושת העצמי, ולכן חשוב לתת לחוויות תיאור מילולי. צמיחתה של הרשת הלשונית מעבירה שטחים מהלא-מודע למודע, כאשר הטיפול האנליטי הוא ניסיון להפוך את הלא-מודע למודע.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. ונוימן, מ. פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. תל-אביב: הוצאת פפירוס.
גבריאלי, א. השד הנזירה והילד הקסום – מסע אל הדמויות שבתוכנו. צפת: הוצאת ספרים.
גינאי, י. ופוקס-מנור, ע. (עורכים). מילים: אהוד מנור – אמנים מאיירים משיריו. תל-אביב: ידיעות אחרונות.
הדר, א. השיח הטיפולי – פסיכותרפיה אנליטית כתהליך תקשורתי. לוד: הוצאת זמורה-ביתן.