סמינריון נטיות אובדניות - מאפייני התאבדות, דת, מגדר, חיפוש משמעות לחיים, אובדנות ובילוי ריקני של פנאי (עבודה אקדמית מספר 4116)
38 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4116
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי תחושת משמעות שעות הפנאי ונטיות אובדניות?
תוכן עניינים
מבוא. 4
התאבדות הגדרה. 4
חיפוש משמעות לחיים. 6
סימנים מקדימים להתאבדות. 8
מראה עצוב או דיכאוני 8
איטיות בהליכה ובדיבור. 8
הבעת תחושת היות האדם לטורח על חבריו ומשפחתו 8
נטייה לבכי לעתים קרובות. 8
דיבור בחופשיות ובחוסר פחד על המוות. 8
פיזור דיבורים המבטאים חוסר ערך עצמי ותחושת אשם. 8
חלוקת הרכוש כמתנות לאחרים. 8
פסיכולוגיה של המתאבד. 9
התאוריה של דורקהיים. 10
סוגים של התאבדות. 11
התאבדות אידאולוגית. 11
מרטיריון כולל קידוש השם, ומקרים מסוימים של שאהיד (באסלאם) 11
ספוקו - התאבדות טקסית יפנית, הידועה גם בשם "חרקירי". 11
סאטי - התאבדות טקסית של אלמנות בהודו 11
הצתה עצמית כמחאה (נזירים בודהיסטים במזרח, בהם טיץ' קואנג דוק, במערב יאן פאלאך ובישראל ילנה בוסינובה ומשה סילמן) 11
התאבדות בטרור ובמלחמה. 11
התאבדות כעונש. 11
היחס להתאבדות. 12
התאבדות ביהדות. 12
התאבדויות בישראל. 14
התאבדויות בצה"ל. 15
אתוס ההתאבדות בהיסטוריה של ישראל. 15
טענות על התאבדות בקרב בעלי חיים. 15
התאבדות נוער. 17
ממצאים טבלאות ונתונים. 20
גורמי הסיכון להתאבדות נוער. 21
מערכת החינוך. 25
מגמות שונות באובדנות במערכת החינוך. 26
תוכנית לאומית למניעת אובדנות. 27
דת, מגדר ונטיות אובדניות. 27
משמעות חיים ונטיות אובדניות. 28
השערות המחקר. 29
כלים:. 30
ממצאים. 31
סיכום. 35
ביבליוגרפיה. 35
בגיל ההתבגרות מתחוללים שינויים מהירים גופניים, נפשיים וחברתיים, משינויים אלו נובעים שיעורי ההתאבדות הגבוהים בגיל זה. תקופה קריטית זו מלווה לעתים, בלחצים חברתיים, מתחים וסכסוכים בבית ומחוצה לו. מצוקות אלו ואחרות עלולות להתבטא במקרים קיצוניים בניסיונות התאבדות (פינוס ועמיתים). לדידו של פראנקל , הכוח שיכול לעזור לנער או לנערה להתמודד עם סבל ומצוקה, קשים ככל שיהיו, נובע מ"שאיפה למשמעות", הדחף והרצון העמוקים ביותר של האדם למציאת פשר לחייו ולהבנתם. איבוד ההרגשה שיש פשר לחיים נחווה כ"ריק קיומי", המתבטא בעיקר בשיעמום ובתחושות דיכאון, בתוקפנות ובהתמכרות לחומרים כימים. מקרי התאבדות לא מעטים מקורם בריק קיומי ובתחושה כי החיים איבדו את משמעותם (Fitzpatrick).
• בכל שנה מתאבדים בישראל בין 500 ל-400 בני-אדם, 90-70 מהם צעירים עד גיל 24 וכ-12 מאלה הם תלמידים.
• בקרב הצעירים ובני הנוער, התאבדות נפוצה יותר בקרב הבנים, ואילו ניסיונות התאבדות רווחים יותר בקרב הבנות. [1]
• בקרב בני 24-15 התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב הבנים והשלישית בשכיחותה בקרב הבנות.
• שיעור ניסיונות ההתאבדות בקבוצת הגיל 24-15 הוא הגבוה ביותר מכל קבוצות הגיל.
• יש חשיבות רבה למעקב ארוך טווח אחר מי שניסו להתאבד (ממחקרים שנערכו בעולם עולה כי כ-50% ממי שהתאבדו עשו זאת לאחר ניסיון התאבדות קודם אחד לפחות).
• בין הדרכים למניעת התאבדות של בני נוער וצעירים שהוכחו כיעילות:
- זיהוי ילדים ומתבגרים בסיכון גבוה;
- הגברת המודעות וההסברה.
• משרד החינוך נוקט פעולות למניעת אובדנות בקרב תלמידים; בימים אלה שוקד השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד על פיתוח תוכנית כוללת ומקיפה למניעת אובדנות, אשר תהיה חלק מתוכנית לאומית.
• בישראל פועלת ועדה בין-משרדית למניעת התאבדות.
• חוקרים ואנשי מקצוע מדגישים כי חשוב לגבש תוכנית-אב לאומית למניעת התאבדות. בישראל נדונה תוכנית כזאת, אך טרם יושמה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
אדלשטיין, א' . אובדנות בקרב בני נוער נושרים ומנותקים. ירושלים: המשרד לקליטת העלייה.
אפטר, א' ופרויידנשטיין, א' . נוער על סף תהום: התאבדות ונטיות אובדניות בקרב בני נוער. תל אביב: דיונון.
גוטמן, ד' . לוגותרפיה למטפל: עבודה סוציאלית משמעותית. תל אביב: דיונון.
גילת, מ' ושיף, א' . התאבדויות וניסיונות אובדניים של ילדים ובני נוער בישראל. ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד.