סמינריון שילוב של הגישה הנרטיבית בגישה ההתייחסותית (עבודה אקדמית מספר 4134)
36 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4134שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי שילוב של הגישה הנרטיבית בגישה ההתייחסותית?
תמיד הרגשתי כי יש פיצול גדול בין שתי הגישות, אפילו עם כל נקודות הדמיון שביניהן. המטפלים הנרטיביים, בהישען על המטפורה של סיפור, משתמשים בהמשגות של "סיפורים רווי-בעיה" לעומת "סיפורים מועדפים" ותיאורים "רזים" מול "עבים". המטפלים ההתייחסותיים, בהישען על 100 שנה של טיפול ומחקר פסיכואנליטי, משתמשים במטפורה של "שטח ועומק" ומדברים על "פתולוגיות" ו"הפנמות". למרות ההמשגות השונות, הרגשתי שנקודת המוצא הרואה ביחסים כמוקד השפעה מרכזי על האדם היא נקודת חיבור איתנה בין הגישות. כמו כן, עמדתו של המטפל לא כיודע-כל, ורכישת הכבוד המחודש ליכולתו של המטופל לתאר ולפרש את חוויתו הסובייקטיבית, נמצאו בעיני כנקודות חיבור נוספות. לבסוף, נתוודעתי עד כמה ביכולת הגישות להידבר ולהיתרם האחת מן השניה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ברמן, ע. הדדיות ואינטר-סובייקטיביות במפגש הטיפולי: הרקע ההיסטורי של הפסיכואנליזה ההתייחסותית. שיחות, י"א (3), 182-172.
גוברין, ע. בין התנזרות לפיתוי- גלגוליה של הפסיכואנליזה באמריקה. תל אביב: הוצאת דביר.