עבודה אקדמית בנושא אנטישמיות, שנאת ישראל, חוקי נירנברג (עבודה אקדמית מספר 4311)
16 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4311
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי אנטישמיות ושנאת ישראל?
תוכן עניינים
משנאת ישראל לשנאת ישראל הראציונליסטית, צעד לפני שנאת ישראל.
שינאת ישראל כביטוי תיאולוגי נוצרי שיצא משליטה.
מאפיינים של שנאת ישראל בימי הביניים עד הרפורמציה.
שנאת ישראל עם היחלשות הכנסיה הקתולית ופריצת ההומניסטית והפרוטסטנטית.
התקופה הראציונליסטית מצד אחד אמנציפציה ומצד שני המשך בשנאת ישראל.
סקירת ספרות זו תתחיל בסיכום הגלגולים השונים של השנאה כלפי היהודים, משנאת ישראל אל האנטישמיות ואל האידאולוגיה הנאצית כביטוי של שנאה זו כלפי היהודים לאורך הדורות.
גילוי שנאת יהודים הקדומה החלו עוד מהמאה השלישית לפני הספירה, בתקופה ההלניסטית. התקופה ההלניסטית התאפיינה בסובלנות דתית כל עוד העמים תחת הכיבוש ההלניסטית קיבלה את האימפריה כחלק מהוותית. ההתבדלות הדתית הטמונה בתוך הלכי היהדות סימנו אותה בקרב השלטון היווני ולאחר מכן הרומאי וסלע המחלוקת עמד סביב מעמד השליט. שנאה זו לעם ישראל ולדת היהודית הועבר כחוט השני בין הדורות[1], כאשר הוא מידי פעם משנה את מטרתו ואת נסיבותיו, כך למשל גלות היהודים והתיישבותם כקבוצה אתנית מובחנת בכל רחבי העולם העולם הקדום הביאה להמשגות שונות לשי את ישראל.[2]
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית):
[1] אמיר בן פורת, ישראל: אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר, הוצ' פרדס (2020)
[2] אטינגר, ש. שורשי האנטישמיות החדשה, מתוך: מחקרים בתולדות ישראל בעת החדשה ב׳. מרכז זלמן שזר, ירושלים, עמ׳ 111-137.