סמינריון אריסטופנס,סוקרטס,המשתה לאפלטון,המהלך הספקני של דקארט,ניטשה מושג האמת (עבודה אקדמית מספר 4356)
38 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4356שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי המהלך הספקני של דקארט?
תוכן עניינים
מה היחס בין תפיסת האהבה (ארוס) שמציג אריסטופנס, לבין זו שמציג סוקרטס במשתה לאפלטון?. 3
איזה תמונה פילוסופית של "אני" עולה מתוך המהלך הספקני של דיקרט?. 6
ניטשה: האדם התיאורטי והאדם הטראגי על רקע הדין בהולדת הטרגדיה. 8
בהולדת הטרגדיה מציג ניטשה ביקורת כנגד דמותו ופועלו של סוקרטס. 18
מושג האמת על פי ניטשה. 20
תרומתו היחודית של ניטשה. 23
ביקורת על מושג האמת של ניטשה. 27
ביבליוגרפיה. 37
תפיסת האהבה שמציג אריסטופנס מתוארת בראשיתה ע"י מיתוס היסטורי של דרך היווצרות האדם, ורק אח"כ כיצד מתבטא הארוס בחיי האדם. אריסטופנס מתאר (ספרותית ופחות פילוסופית) שבתחילה היו 3 יצורים כפולים (מעגלים) בעלי ראש כפול, עיניים וגפיים כפולים, וביניהם – דו-גבריים (מוצאם מהשמש והם הנעלים), דו-נשיים (מוצאן מהאדמה) ואנדרוגינוס (גבר-אישה) – מוצאם מהירח (והם הנחותים ביותר). עקב חטא ההיבריס הם נענשו וחולקו/פוצלו לשניים. לפי אריסטופנס, כל חלק משתוקק לחצי שאבד לו על מנת לחוש שלמות ואת זאת הוא עושה בעזרת האהבה, האל ארוס, שמנתב את דרכו של כל אחד לחלקו האבוד. כלומר, במהותנו אנו יצורים אנושיים חסרים (חצויים) שמשתוקקים לאדם אחד שישלים אותנו, אדם שדומה לנו בדרך כלל. לעומתו, סוקרטס יותר פילוסופי בתיאורו (ובגישתו) ומתייחס אל הארוס כהשתוקקות אל אידית היפה הנובעת ממבנה החסר של ה'אני' במהותו וחוסר היכולת שלנו להתמודד עם החסר. בתיאור הארוס, התשוקה, מתחיל סוקרטס בכך שארוס זו תשוקה אל היפה והטוב ותשוקה היא למשהו שחסר לנו או שיש לנו ואנו רוצים שיהיה שלנו לנצח (בעתיד), היינו כי יש בדר"כ מושא לתשוקתנו – תשוקה למשהו/מישהו. לאחר שמראה לאגתון כי אם ארוס משתוקק אל הטוב והיפה, משמע אינו טוב או יפה הוא פונה לתיאור "תהליך החניכה" עבר אצל דיוטימה, על מנת להבין מהו ארוס ומה תפקידו.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שמואל שקולניקוב, אידיאה ומתודה: ל"ג עיונים באפלטון, הוצאת מאגנס.
יוסף גרהרד ליבס, אפלטון: חייו ואישיותו, הוצאת שוקן.
יוחנן גלוקר, פרקי מבוא לאפלטון, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל אביב.
אלכסנדר קורא, אפלטון כפשוטו, הוצאת עם עובד. מצרפתית - יוחנן גלוקר.