מצגת זכרון מודחק קורבנות עבירות מין, אסכולת הזיכרון השגוי מושתל, משפט משווה, פסיקה, דין רצוי (מצגת מספר 4509)
עבודה אקדמית מספר 4509
מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה כ-20 שקפים לרפרנט.
שאלת המחקר שלי: האם זיכרון מודחק ראוי לשמש ראיה קבילה המהווה בסיס איתן להרשעה בעבירות מין במשפחה?
במסגרת עבודתי, אנסה לנתח מהבחינה המשפטית ומהבחינה הפסיכולוגית את הקונפליקט המובנה העולה מהסתמכות על ראיות של זיכרון מודחק בעבירות מין במשפחה, כאשר מחד גיסא, עומד הרצון להגיע לאמת אליו חותר המשפט, ומאידך גיסא, עומדת מורכבותו הפסיכולוגית של הנושא הבאה לידי ביטוי בחוסר וודאות, בעיות מהימנות וקשיי הוכחה.
עבודתי תחולק לשלושה חלקים:
ראשית, אדון בחלק המשפטי המתייחס לזיכרון המודחק כראיה בפלילים, ובייחוד בעבירות מין במשפחה. אבחן את הדין המצוי, על הפן החקיקתי והפן הפסיקתי. לאחר מכן, אסקור את המשפט האמריקאי, שם נולדה תופעת הזיכרון המודחק. בנוסף, אבדוק את קבילותו כראיה משפטית מדעית, תוך בחינת מידת ההסכמה הנדרשת לקבלת תיאוריה מדעית על מנת שניתן יהיה להתבסס עליה כראיה משפטית, ובפרט כראיה במשפט הפלילי.
שנית, אדון בזיכרון המודחק בראי המדע והפסיכולוגיה. ארחיב על מהותו של הזיכרון המודחק-המשוחזר, לרבות ההבדלים בינו לבין זיכרון מדומה, שגוי, מסולף או מושתל. אביא תימוכין פסיכולוגיים-מדעיים הן מצד חוקרים הגורסים כי הזיכרון המודחק מבוסס על זיכרונות אמתיים שהודחקו במשך השנים עקב טראומה, והן דעות חוקרים המתנגדים לקיומו של הזיכרון המודחק וטוענים כי הוא עשוי להיות כוזב ומנותק מהמציאות. כמו כן, אבדיל בין נקודת המבט הפסיכולוגית-קלינית לזו הפסיכולוגית-מחקרית. מעבר לכך, אעמוד על הקשיים האמפיריים הכרוכים בהוכחת מהימנות תיאוריית הזיכרון המודחק והיתכנותה המדעית.
בחלק האחרון, אביע את עמדתי בעניין, תוך הצגת הדין הרצוי לעניות דעתי. אציע שני מודלים הנותנים מענה לבעיית השימוש בזיכרון המודחק כבסיס להרשעה בעבירות מין במשפחה, ואתאר כיצד ליישם פתרונות אלו, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, במרחב המשפטי והפסיכולוגי של ימנו.