מצגת גישור משפט עברי, פישור (מצגת מספר 4580)
עבודה אקדמית מספר 4580
מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 20 שקפים לרפרנט.
מצגת זו תעסוק בנושא מרתק: גישור ופישור במשפט העברי. ספר בראשית, למשל, רצוף סכסוכים קשים הדורשים פיתרון: קין והבל, רועי אברהם ורועי לוט, עבדי אבימלך ועבדי אברהם, רועי יצחק ורועי פלישתים, יעקב ועשו, רחל ולאה, לבן ויעקב, שמעון ולוי ואנשי שכם, ועוד.
תפקידו הראשון של הדיין הוא כמובן לשפוט, לקבוע הלכה וליישמה נכונה במקרה שבפניו * אבל לדיין יש תפקיד נוסף - לפעול כמפשר ולהשכין שלום בין בעלי הדין * או במילים אחרות: ליישב את הסכסוך ולהשכין שלום כך שהצדדים שבאו בפניו ישלימו זה עם זה ולא יכריעו זה את זה * זו מהותו של הפישור
רבי יעקב בעל הטורים מוצא רמז לארבע עקרונות היסוד של השפיטה בראשי התיבות של המילים הפותחות את פרשת משפטים: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". וכך הוא מציין:
ואלה - ראשי תיבות "וחייב אדם לחקור הדין";
המשפטים אשר -ראשי תיבות "הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט אם שניהם רוצים"[1];
תשים - ראשי תיבות "תשמע שניהם יחד מדברים";
לפניהם - ראשי תיבות "לא פני נדיב יהדר, התנכר מהם".
הציווי לדיין לעשות פשרה טרם שיעשה משפט הוא אפוא אחד מעקרונות היסוד של השפיטה.
זאת כמובן בכפוף לרצונם הטוב של שני הצדדים.
ואכן, גדול הוא השלום בעיני המשפט העברי עד כי מחויבים אנו להיות רודפי שלום [1], כשם שמחויבים אנו להיות רודפי צדק [2]. על כן, "רבי שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת ועל השלום" [3]. הנה כי כן, מן ההכרח למצוא איזון ראוי בין ערכי הדין והאמת לבין ערך השלום, שאינו נופל בחשיבותו מערכים אלו.
מעניין הדבר כי בדרך זו צעד גם המחוקק הישראלי. חוק יסודות המשפט, תש"ם - 1980, מפנה את בתי המשפט, בשאלה משפטית הטעונה הכרעה, שאין לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, אל "עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". בהקשר זה מציין פרופ' מ. אלון: "חקרתי ודרשתי ולא מצאתי אף מערכת משפטית שבין עקרונות העל שלה מנוי השלום. למקם את השלום בשורה הראשונה, כשווה ערך לחרות, לצדק וליושר, הוא ייחודה של מורשתנו" [2].