עבודה בביטחון סוציאלי, המגזר השלישי, החברה האזרחית במדינת ישראל, מדינת רווחה, עמותות (עבודה אקדמית מספר 4667)
28 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4667
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי מדינת הרווחה ו"המגזר השלישי"?
תוכן עניינים
מבוא
פרק א': "המגזר השלישי" במדינת ישראל
- הגדרה
- רקע, היסטוריה והמניעים
- עובדות ומספרים
פרק ב': מדינת הרווחה ו"המגזר השלישי?
2.1 יחסי ממשלה- "מגזר שלישי"
2.2 הפילנתרופיה
פרק ג': "המגזר השלישי" והחברה האזרחית במדינת ישראל
3.1 "המגזר השלישי"- יתרונות וחסרונות
3.2 תפקידו ותרומתו של "המגזר השלישי" בהבטחת ביטחונם הסוציאלי של
אזרחי מדינת ישראל
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
מדינה דמוקרטית מאופיינת בשלושה מגזרים עיקריים הפועלים בתוכה זה לצד זה ומשלימים אחד את השני: המגזר הממשלתי, המגזר העסקי ו"המגזר השלישי". "המגזר השלישי" כולל בתוכו את כל אותם הארגונים המאוגדים והפועלים לעשייה חברתית וללא מטרות רווח כספי, והם מהווים חלק בלתי נפרד מהחברה האזרחית. [1] "המגזר השלישי" ו"החברה האזרחית" הינם מושגים חדשים יחסית בשיח הציבורי והמחקרי והם שולבו בשיח הציבורי בעקבות השינויים שעברו על העולם כולו ובכללו מדינת ישראל. תהליכי הגלובליזציה והפרטת השירותים הציבוריים והטכנולוגיים (התקשורת הדיגיטאלית) בשני העשורים האחרונים של המאה הקודמת, כל אלה ועוד הביאו לשינוי בעידן ההשפעה המכרעת של מדינת הלאום על עיצוב פני החברה. בהדרגתיות התפתח מודל פלורליסטי, המבוסס על כלכלת השוק, ובהקשר החברתי על פעילות רכיבים שונים של החברה, שחלקם מתאגדים בארגונים ללא כוונות רווח.[2] המונחים "מגזר שלישי" ו"חברה אזרחית" מהווים שם כולל לכל אותם מוסדות וארגונים וולונטריים הפועלים ללא מטרות רווח. ארגונים אלה פועלים במגוון תחומים, החל מרווחה, חינוך, בריאות וכלה בשמירה על איכות הסביבה. אחד המאפיינים הבולטים של ארגונים אלה הוא שיעורם הגבוה של המתנדבים ושימוש נרחב בתרומות כספיות.[3]
בעבודתי, בחרתי לבחון לעומק את תופעת ה"מגזר השלישי" במדינת ישראל. שאלת המחקר אותה בחנתי בעבודתי הינה: מהו תפקידו ותרומתו של ה"מגזר השלישי" בהבטחת ביטחונם הסוציאלי של אזרחי מדינת ישראל?. לשם כתיבת עבודה זו נעזרתי בחומרים אקדמאים רבים, מאמרים וספרים שדנו בסוגיה, מחקרים שנעשו בנושא ועוד. כל אלה סייעו בידי לקבל תמונת מצב עדכנית נוכח התופעה במדינת ישראל.
הפרק הראשון דן בהרחבה ב"מגזר השלישי" על הגדרותיו השונות, הרקע והמניעים ההיסטוריים לקיומו. כמו-כן, ניסיתי לצייר תמונת מצב עדכנית, ככל שניתן, מבחינת העובדות והמספרים. הפרק השני סוקר את מערכת היחסים המורכבת שבין המדינה לארגוני ה"מגזר השלישי" בכלליות. הפרק השלישי דן ב"מגזר השלישי" והחברה האזרחית במדינת ישראל תוך התייחסות ליתרונות והחסרונות של ארגונים אלה, לתפקידו ותרומתו של "המגזר השלישי" בהבטחת ביטחונם הסוציאלי של אזרחי מדינת ישראל שזוהי למעשה השאלה העיקרית אותה עבודה זו באה לבחון. ולסיום פרק הדיון והמסקנות המחבר עבודה זו לכדי מסקנות עיקריות תוך הבעת דעתי האישית בסוגיה זו.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)
דוד א' פרנקל וצבי פרנקל. דיני עמותות בישראל, הוצאת פרלשטיין-גינוסר (2021)
צרור ר' (2021). שם משפחה. 'אסיה' הוצאה לאור
קינן ע', הרבון ע', (2020). הביטחון כסוגיה אזרחית: התרופפות הביטחון האזרחי־פוליטי־תרבותי בישראל, הוצ' פרדס (2020)
The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. (2023)