סמינריון בריאות ומצב סוציואקונומי, ביטחון סוציאלי, שוויוניות מערכת הבריאות, עוני כגורם סיכון לבריאות (עבודה אקדמית מספר 477)
31 עמודים.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין מצב סוציואקונומי לרמת הבריאות?
תוכן העניינים
מבוא
סקירת ספרות
1. סיכום ממצאים עיקריים
2. בריאות ומצב חברתי-כלכלי
3. בריאות ושוויוניות
4. שוויוניות אנכית – מימון מערכת הבריאות ושוויוניות
5. שוויוניות אופקית – זמינות שירותי רפואה
ביבליוגרפיה
משתנה תלוי : מצב סוציואקונומי
משתנה בלתי תלוי: רמת הבריאות
סמניריון שוויוניות ומערכת הבריאות בישראל: עוני יחסי כגורם סיכון לבריאות.
השוויוניות במערכות שירותי הרווחה השונים, ושירותי הבריאות בתוכם, מעסיקה את המרכז בכל שנות עבודתו והיא שבה ועלתה בסוגיות שונות שנבחנו השנה בתחום זה. אחד הדגשים של המרכז מופנה לבחינת השוויוניות בקרב מקבלי השירותים על רקע שינויים והתפתחויות בהקצאת משאבים ממשלתיים לשירותים החברתיים השונים. מדובר במיוחד בשינויים המלווים בעליית ההוצאה הפרטית, כלומר, בהגדלת המימון של השירותים על-ידי הפרטים. בתחום הבריאות חלו בעשור האחרון שינויים, שבמהלכם הלך וגדל נטל המימון שהועבר אל הפרטים והמשפחות. בדו"ח השנתי האחרון של המרכז צוין, "כי המצב הורע בתחום זה לעומת התקופות שקדמו להחלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בישראל… וכי השינויים שהתחוללו מוליכים בהדרגה למשטר בריאות של מימון פרטי במידה רבה..".
השינויים הללו משתקפים גם בממד אחר, המשלים את דו"ח "ההקצאה" – הכוונה לסקר שמפרסם המרכז, המציג את חוות דעתם של מקבלי השירותים. תשובותיהם של המשתתפים בסקר, שנערך ביוני 2003, מציגות תמונה עגומה למדי לגבי השאלה, האם כל חלקי האוכלוסייה נהנים מרמה שווה של שירותי בריאות. נמצא כי יותר ממחצית הנשאלים (53 אחוז) העריכו, שקיים פער עמוק ברמת השירותים המוענקת לאוכלוסייה, ורק 19 אחוז מהנשאלים סברו כי נוהגת שוויוניות. ההערכה שקיימים הבדלים גדולים, ואף גדולים מאוד, ברמת שירותי הבריאות בולטת במיוחד בקרב הקשישים (68 אחוז) והפנסיונרים (63 אחוז) וכן קרב בעלי השכלה גבוהה (61 אחוז). ממצאים אלה לגבי תחושות הציבור מחזקים ממצאים דומים מהסקרים שנערכו בשנתיים שחלפו.
התחושה של חוסר השוויוניות בתחום הבריאות מתחזקת גם לנוכח תשובות לשאלות אחרות בתחום זה; למעלה מ-30 אחוז סבורים שחלה הרעה מסוימת, או אף רבה, ברמת שירותי הבריאות שהם מקבלים לעומת המצב לפני שנה-שנתיים. יתרה מכך, כ-20 אחוז ציינו שנמנעו בשנה האחרונה מקבלת שירות רפואי נחוץ, כגון ביקור אצל רופא, רכישת תרופות או ציוד רפואי וכו', בשל עלות השירות. השיעור גבוה יותר בקרב קשישים, עולים חדשים, בעלי השכלה נמוכה ובלתי מועסקים (כ-30 אחוז בקרבם).
העבודה שלפנינו מדגישה את ההחמצה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שלכתחילה היה טמון בו פוטנציאל להרחבה ולהישגים בתחום השוויוניות בשירותים ולשיפור רמת הבריאות של כלל האוכלוסייה. הסתבר כי הרעת השוויוניות פוגעת במיוחד ביכולתן של קבוצות חלשות להתמודד עם מצבי בריאות קשים. כך הדבר בקרב אוכלוסיות חלשות בפריפריה, ובתוכן המגזר הערבי.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
המרכז לחקר מדיניות החברתית בישראל, ירושלים.
קופ, י., (עורך) הקצאת משאבים לשירותים חברתיים, המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, ירושלים (במיוחד סעיף 4: שביעות רצון ותגובתיות מערכת הבריאות, עמ' 162-164).
שובל, ח. ואנסון, י. העיקר הבריאות – מבנה חברתי ובריאות בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
שמואלי, ע., גרוס, ר., אי-השוויון בבריאות הקשור בהכנסה בישראל של שנות ה-90, ביטחון סוציאלי, מס' 59, עמ' 64-75.