סמינריון הליכי שימוע פרלמנטרי למועמדים לכהונת שיפוט (עבודה אקדמית מספר 4871)
32 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4871שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי הליכי שימוע פרלמנטרי למועמדים לכהונת שיפוט?
בעולם נהוגות שיטות שונות למינוי שופטים, והן מושפעות, בין היתר, משיטת הממשל וממבנה מערכת המשפט בכל מדינה ומדינה. כל השיטות נועדו להבטיח העדר משוא פנים, עצמאות ואי-תלות של הרשות השופטת, וכן יעילות ואיכות של ההכרעות שהיא מקבלת. ההבדלים בין השיטות למינוי שופטים באים לידי ביטוי הן בהבדלים בגורם המוסמך לבחור ולמנות את השופטים והן בתנאי הסף, בכישורים הנדרשים, במשך הכהונה ועוד.[1]
בישראל, לפי סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה, ״שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים״. הוועדה תורכב מתשעה חברים: שר המשפטים - העומד בראשה - ושר נוסף, נשיא בית-המשפט העליון ושני שופטים נוספים, שני חברי הכנסת ושני נציגי לשכת עורכי-הדין. בוועדה מיוצגות שלוש רשויות השלטון, הקואליציה והאופוזיציה וגורמים מקצועיים לא פוליטיים. הרכב זה אמור להבטיח שלשופטים שייבחרו תהיה רמה מקצועית גבוהה. התקבל תיקון לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], שקבע כי כדי למנות שופט לבית-המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מחברי הוועדה. שופטים לערכאות אחרות ייבחרו בהצבעת רוב החברים שהשתתפו בהצבעה.