עבודה אקדמית הבחירות לכנסת היבטים כלכליים וניהוליים (עבודה אקדמית מספר 4881)
13 עמ'.
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי עלות הבחירות לכנסת?
תוכן עניינים
מבוא
עלות הבחירות לכנסת
שינוי שיטת הממשל והיבטים כלכליים
סיכום
ביבליוגרפיה
עלות הבחירות לכנסת הייתה מוערכת ב-2.2 עד 2.7 מיליארד שקל. החישוב מורכב מעלות יום השבתון במשק - 1.5 עד 2 מיליארד שקל - אליו מתווספים תקציב ועדת הבחירות, המוערך בכחצי מיליארד שקל, ותקציב מימון המפלגות בסך כ-185 מיליון שקל.
צמצום מספר המפלגות השרים וחברי הכנסת[1]: צמצום זה יתאפשר במינימום פוליטיקה קואליציונית ובנוסף יקטין את עלויות הממשלה, ימנע כפילויות, ויגביר את יעילותה בישראל מספר כפול של שרים מארה"ב . צמצום המינויים הפוליטיים והעלאת דרישות הקבלה לשירות הציבורי וכן עריכת תהליך סינון מקצועי וקפדני. בעוד שנבחרי האזורים השונים יהיו אחראים באופן אישי כלפי תושבי אזור הבחירה שלהם, הרי שברמה הלאומית הם ישתייכו לאחת המפלגות ויפעלו לקידום עמדותיה. יתרה מזאת, בחירות אזוריות יקשו על קיומן של "רסיסי" מפלגות ויביאו לחיזוקן של המפלגות הגדולות. מעבר לכך, היתרון הגדול לציבור יהיה אילוצן של המפלגות להציג בפניו את אנשיהן הטובים ביותר, שיצטרכו להיבחר אישית ולא במסגרת רשימה שלציבור אין יד ורגל בעיצובה. סיבה מרכזית למנהיגות פוליטית לא מתאימה היא הפוליטיקה הקואלציונית בה מפלגות מרובות מפעילות השפעה לא פרופורציונאלית בהתמקחות על תפקידי השרים. בשיטת הבחירות האזוריות המפלגות הגדולות יתחזקו ואילו הקטנות ייעלמו או יידחקו לשוליים[2].
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
מיכל טביביאן, יונתן ארליך, בחירת מועמדי המפלגות – סקירה משווה, מחקר של מחלקת מידע ומחקר של הכנסת.
דורון,ג.משטר נשיאותי לישראל. ירושלים:הוצאת כרמל