סמינריון שיטות התגמול והמדידה הנהוגות באגף מס הכנסה השלכות ציבוריות (עבודה אקדמית מספר 5022)
62 עמודים.
שאלת המחקר
כיצד באות לידי ביטוי שיטות התגמול והמדידה הנהוגות באגף מס הכנסה השלכות ציבוריות?
בחיבור מוצגים הנושאים הבאים: פרמטרים הנהוגים באגף מס הכנסה לבחינת היעילות ברמת העובד, החוליה והמשרד. היבטים ציבוריים העולים מהמדדים השונים, בשים לב לתפקידו של אגף מס ההכנסה כגוף שלטוני ובשים לב לתפקידים ולסמכויות שהוקנו למפקחי המס בחוק; תגובות של בעלי עניין.
מטבע הדברים, בחיבור מעין זה ראוי ורצוי היה שיינתן מקום מרכזי לתגובת רשות המסים ולעמדתה בנושאים שעל הפרק. לצערנו, לאחר פניות חוזרות ונשנות לרשות, הודיעה זו כי העברת הנתונים עלולה לפגוע בהליך משפטי המתנהל בימים אלו בבית- המשפט ולכן החליטה שלא להשיב על שאלות שהופנו אליה בעניין זה.[1] עם זאת, ואף שלא קיבלנו תגובה רשמית מסודרת מהרשות, ברוב המקרים הוצגה עמדתה, על בסיס הדברים שמסרו נציגיה בדיון שהתקיים בנושא זה בוועדה לפניות הציבור. כמו כן נעשה שימוש במידע שהרשות מפרסמת בגלוי ובמידע המתפרסם בפורטל הארגוני של רשות המסים, ״האינטרא-מס«, שהגיע ל .
ברשות המסים נהוגים שלושה מדדים לתגמול עובדי הרשות העוסקים בשומה ולמדידת התפוקה שלהם , כמפורט בטבלה .
משמעות מעשית | מהות | מדד |
מתקיימת זיקה בין מספר התיקים שמפקח המס בודק ובין שכרו השוטף ומסלולי הקידום הפתוחים לפניו בתפקיד, ועשויה להתקיים זיקה עקיפה אף להמשך העסקתו | מדד לתגמול מפקחי המס והרכזים בשכרם השוטף על בסיס עמידה ביעדים שנקבעו, ובהם מספר התיקים שהטיפול בהם הסתיים, מספר הביקורות במקומות עסק והיקף הטיפול בתיקים מועדפים | שכר עידוד (פרמיה) |
באופן רשמי זוהי מדידה של משרדי שומה בלבד, לבחינת פעילותם. יש טענה שמדובר גם במדידה אישית של מפקחי המס, שעשויה להשפיע על קידומם בעבודה | מדד הבוחן את תוספת המס שהניבה עבודת מפקח המס או משרד השומה ביחס לשעות העבודה | תשואת מס |
דירוג משרדי שומה ברחבי הארץ | שיטה למדידת ההתנהלות של משרדי השומה, המבוססת בעיקר על מדדים מתוך נוסחאות שכר העידוד למפקחים ולרכזים, על מדד תשואת המס ותוספת הכנסה ועל מדדים נוספים | ״ליגה״ לפקידי השומה |
מבדיקת של הכנסת עולה כי שיטות של שכר עידוד אינן מקובלות בדרך כלל לתגמול בעלי תפקידים שנדרשת בהם אי-תלות, כגון שופטים, פרקליטים, רואי-חשבון וכדומה. כפי שיוצג בחיבור, יש הטוענים כי עקב השימוש במדדים אלו ברשות המסים עלולה להיווצר תלות בין עריכת השומה ובין שיטות התגמול והמדידה הנהוגות בקרב מפקחי המס ופקידי השומה.