סמינריון סחר בפרוות (עבודה אקדמית מספר 5027)
27 עמודים.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי סחר בפרוות?
לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, היה היקף הסחר העולמי בפרוות בעלי-חיים כ-5 מיליארדי דולר (2 מיליארדי דולר ייבוא ו-3 מיליארדי דולר ייצוא).
יצוין כי נתונים אלו נוגעים לפרוות בלבד ולא למוצרים שיש בהם פרוות, כמו בגדים, ולכן היקף הסחר בפרוות גדול יותר.
השימוש בפרוות והסחר בהן מעוררים התנגדות רבה של ארגונים לזכויות בעלי-חיים. הם מוחים הן על הריגתן של חיות לצורך ייצור פרווה והן על דרכי ההריגה וייצור הפרווה, הנתפסות כלא-הומניות. לפי נתוני ארגונים של זכויות בעלי-חיים, מדי שנה מומתים 50 מיליון בעלי-חיים לצורך ייצור פרווה, ובהם מיליוני כלבים וחתולים.
החקיקה בישראל כיום אינה מגבילה סחר בפרוות או גידול בעלי-חיים לצורך ייצור פרווה. בכנסת ה-18 הוגשו שתי הצעות חוק בעניין זה: הצעת חוק איסור סחר בפרוות, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ ואחרים, והצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון - איסור ייבוא פרוות העשויות משיער של בעלי-חיים), של חברת הכנסת רונית תירוש. הצעת החוק הראשונה מבקשת לאסור ייצור פרוות, ייבואן וסחר בהן בישראל, אלא למטרות מחקר. בהצעת החוק נקבע כי העונש בגין עבירה על חוק זה יהיה עד שנת מאסר או קנס מרבי של 26,100 ש״ח, וכן סגירת בית העסק הסוחר במוצרי פרווה והחרמת סחורתו. בהצעת החוק השנייה מוצעת הגבלה גורפת פחות - היא מציעה לאסור ייבוא של פרוות העשויות משיער של כלבים, חתולים או ארנבות מארצות מזרח אסיה .