עבודה על ניצולי שואה אחרי התופת. מצב סוציואקונומי ונפשי. הסתגלות ניצולי שואה לחיים שאחרי התופת (עבודה אקדמית מספר 528)
52 עמודים.
תוכן עניינים
מבוא.
פתח דבר.
רקע על התקופה טרום 1939.
המהלכים בחזיתות השונות עד סוף 1941.
היהודים בפולין לפני המלחמה.
"היודנראטים".
מטרות והסברים להקמת הגיטאות:
שיטה - מתודולוגיה. 1
גישות למחקר האיכותני
הראיונות.
הראיון הראשון: לאון שפיטלניק
הראיון עם מנדל לייזרוביץ.
ראיון עם פולה דוידוביץ .
ראיון עם שרה מנדלוביץ.
ניתוח הראיונות.
סיכום ומסקנות.
ביבליוגרפיה.
נספח ראיונות.
הטרגדיה מהווה חלק אינהרנטי בתודעת הזהות הקולקטיבית של עם מדינה בדור זה. הקשר החזק בין שואת יהודי אירופה לבין תקומת עם ישראל, הוצג כבר במגילת העצמאות:
"...השואה שנתחוללה על עם ישראל... הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על.-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל..."
טרגדית יהודי אירופה מהווה חוויה חזקה מנשוא בתולדות המדינה ובתולדות העם היהודי כולו במאה ה- 20.ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, בנאומו ההיסטורי באושוויץ אמר דברים אלו נכוחה:
"לכל מקום שאנחנו הולכים אליו במדינת ישראל, זיכרון השואה, מועקתה ולקחיה הולכים אתנו".
אסקור את הרקע ההיסטורי והמאורעות אשר על תשתיתן נבנתה הטרגדיה של יהודי הגיטאות.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שמואל הופרט מלך הגטו מרדכי חיים ר' זקן היהודים בגטו לודז' קובץ מחקרי יד ושם כרך י"ט ע"מ 99.-124 יד ושם תשמ"ד
מדינה גוטמן, יהודי וארשה 1943.-1939; גיטו, מחתרת, מרד (ירושלים תשל"ז).