עבודה על חז"ל וחינוך ילדים, יחס התנאים והסבוראים לילדים ולחינוך, מלמד תינוקות של בית רבן, משנה, תלמוד, הלל ושמאי (עבודה אקדמית מספר 5331)
35 עמ'
עבודה אקדמית מס' 5331
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי יחס התנאים והסבוראים לילדים ולחינוך?
תוכן עניינים
התנאים לבית שמאי ולבית הלל הזקן
עבודה זו תעסוק ביחס התנאים והסבוראים לילדים ולחינוך. יהא דיון בחינוך בתקופת המשנה והתלמוד. יושם דגש על הוראת התורה שבעל פה לילדים, מעמד מלמד תינוקות של בית רבן ובכלל כיצד פעלה מערכת החינוך אליבא דחז"ל. יושם זרקור על חינוך ילדים בתקופת התלמוד וכן על התנאים לבית שמאי ולבית הלל הזקן: למשל מחלוקת ופולמוס בענין גיל החינוך וחיוב חינוך ילדים לאכילת מצה.[1] במקורות שונים אנו מוצאים חלוקה בין בית ספר ללימוד המקרא לבין זה של לימוד התורה שבעל פה, כשגיל הכניסה לבתי הספר השונים נע בין הגילים חמש-שבע. לימוד הקריאה התבצע,, על ידי שימוש בלוחות מעץ ואבן שעליהם חרטו את האותיות הנלמדות או שציפו אותם בשעווה לצורך החריטה, זאת בדומה בדומה לשיטות החינוך שהיו נהוגות בבית הספר ההלניסטי-רומי. בצורת לימוד זו המורה כתב שורה או מילה בראש הלוח ותפקידו של התלמיד היה להעתיקו מספר פעמים. בשלב מאוחר יותר בחינוך הילד עברו לשימוש וקריאה ממגילה ומספר. הלימוד התקיים בדרך כלל בבית הכנסת, באולם התפילה או בחדר צדדי. סדרי הלימוד בבית הספר התחילו בשעה מוקדמת והתאחרו עד אחרי הצהריים. הלימודים התקיימו בכל ימות השבוע, לרבות שבתות, כשהלימוד בשבת כלל בעיקר חזרה על החומר הנלמד במשך השבוע.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
שלמה גוזמן כרמלי, מפגשים מסביב לטקסט: אתנוגרפיה של יהדויות, הוצ' פרדס (2020)
ישעיהו גפני, "חינוך קטנים בתקופת התלמוד - מסורת ומציאות", מתוך: רבקה פלדחי, עמנואל אטקס (עורכים), חינוך והיסטוריה: הקשרים תרבותיים ופוליטיים, (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל).
בנימין לאו, "שער שלישי: שמאי, הלל ותלמידיהם", חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ספרי חמד
אהרון היימן: תולדות תנאים ואמוראים, כרך ג'
שמואל ספראי, "בשלהי הבית השני ובתקופת המשנה: פרקים בתולדות החברה והתרבות", (ירושלים: מרכז זלמן שזר).