עבודה על נבצרות, תיקון חוק יסוד הממשלה, בג"צ מורחב דחיית קדנציה חוק הנבצרות, רפורמת לוין ביבי נתניהו, ניבצרות נושאי משרה שלטונית למלא את תפקידם, השעיה של נשיא, ראש ממשלה וכד (עבודה אקדמית מספר 5592)
32 עמ'
שאלות המחקר
כיצד באה לידי ביטוי נבצרות בעלי תפקידים שלטוניים למלא את תפקידם?
כיצד באה לידי ביטוי דחיית חוק הנבצרות לאור רפורמת לוין ע"י הרכב 11 שופטי עליון?
תוכן עניינים
פסיקת בג"ץ בעניין חוק הנבצרות 2024
נבצרות נושאי משרה שלטונית למלא את תפקידם, השעיה של נשיא ראש ממשלה וכד'
בג"ץ בהרכב של 15 שופטים אישרר עילת הסבירות- ינואר 2024
הפגנות בעד דמוקרטיה ונגד דיקטטורה בישראל 2023 עקב פגיעה באמון הציבור
בג"ץ 5658/23 פסילת ביטול עילת הסבירות
לוין: ביקורת על עיתוי פרסום פסק הדין
דין הנבצרות מוסדר דרך חוק יסוד הממשלה המסדיר את הליך ההכרזה על נבצרות של ראש הממשלה. החוק קובע כי ראש הממשלה נבצר באופן קבוע אם הוא לא זכאי להמשיך לכהן בתפקידו, או אם הוא נבצר באופן זמני.[1]
על פי חוק הנבצרות, "נבצרות" היא מצב שבו ראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו מסיבות שאינן תלויות בו. נבצרות יכולה להיות קבועה או זמנית[2].
נבצרות קבועה היא מצב שבו ראש הממשלה לא זכאי להמשיך לכהן בתפקידו. נבצרות קבועה יכולה להיגרם מסיבות רבות, כגון:
עזיבת תפקיד
הפסקת כהונה
מוות
אי-התאמה לתפקיד
נבצרות זמנית היא מצב שבו ראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו מסיבות שאינן תלויות בו, אך הוא צפוי לחזור לתפקידו לאחר תקופה מסוימת. נבצרות זמנית יכולה להיגרם מסיבות רבות, כגון:
מחלה
פציעה
שירות צבאי
נסיעה לחו"ל
הסמכות להכריז על נבצרות של ראש הממשלה נתונה לממשלה. הממשלה יכולה להכריז על נבצרות קבועה או זמנית.
על מנת להכריז על נבצרות קבועה, על הממשלה לקבל החלטה ברוב של שני שליש מחבריה. החלטת הממשלה צריכה להיות מאושרת ברוב של שני שליש מחברי הכנסת[3].
על מנת להכריז על נבצרות זמנית, על הממשלה לקבל החלטה ברוב של שני שליש מחבריה. החלטת הממשלה צריכה להיות מאושרת ברוב של שני שליש מחברי ועדת הכנסת.
פסיקת בג"ץ בעניין חוק הנבצרות 2024 בינואר 2024, פסק בית המשפט העליון ברוב של 6 מתוך 11 שופטים כי תיקון 12 לחוק יסוד: הממשלה, שנחקק במרץ 2023, הוא "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". התיקון קבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות פיזית או נפשית בלבד, וכי ההכרזה על נבצרות היא בסמכות ראש הממשלה עצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה. [4]
בית המשפט קבע כי התיקון הוא פרסונלי, וכי הוא נועד להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו מחוץ לתחום. בית המשפט קבע גם כי התיקון פוגע בעיקרון שלטון החוק, ובעיקרון של הפרדת הרשויות.
בעקבות פסק הדין, הכנסת דחתה את כניסתו לתוקף של התיקון לכנסת הבאה.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
דניאל בן-אוליאל "העברת ראש ממשלה תחת כתב אישום מתפקידו" משפט וממשל כ',
רבקה ווייל "האם הדחה שיפוטית של ראש ממשלה בישראל היא חוקתית?" משפט וממשל כ'
Harper Collins .2024. "Collins Dictionary". Harper Collins Publishers L.L.C
תח