סמינריון התנגשות הציוויליזציות התיאוריה של סמואל הנטינגטון בדבר עתיד היחסים הבין-לאומיים (עבודה אקדמית מספר 5700)
19 עמ'
תוכן עניינים
מבוא. 3
התיאוריה. 3
הביקורת על התיאוריה של הנטינגטון 7
ערעור על שיוך בני-אדם לקבוצות רק על בסיס ההשתייכות לציוויליזציה. 8
חשש נוכח האפשרות שמדינות תבססנה את מדיניותן על התיאוריה של הנטינגטון 11
סיכום. 12
ביבליוגרפיה. 13
נספח מס' 1:. 14
נספח מס' 2: ביקורת על הנטינגטון 15
פרסם פרופ׳ סמואל פי הנטינגטון מאוניברסיטת הרווארד מאמר בשם ״התנגשות הציוויליזציות?״ (?,(The Clash of Civilizations שבו הציג את התזה שלפיה לאחר תום המלחמה הקרה תתבסס מערכת היחסים הבין-לאומיים בעיקרה על התנגשויות בין ציוויליזציות ולא בין אידיאולוגיות או בין לאומים. את התזה הזאת פיתח הנטינגטון בספר הנטינגטון שאל את הביטוי ״התנגשות בין ציוויליזציות״ מהמזרחן היהודי פרופ׳ ברנרד לואיס.הגדרתו למלה ציוויליזציה היא: ״הרמה התרבותית הגבוהה ביותר של אנשים, והרמה הרחבה ביותר של זהות תרבותית שיש לאנשים, לפני מה שמייחד את האדם ממינים אחרים. היא מוגדרת הן על-ידי גורמים אובייקטיביים משותפים כמו שפה, היסטוריה, דת, מנהגים, מוסדות, והן על-ידי ההזדהות העצמית הסובייקטיבית של אנשים... לאנשים מציוויליזציות שונות יש דעות שונות באשר ליחסים בין אלוהים לאדם, בין היחיד לקבוצה, בין האזרח למדינה, בין הורים לילדים ובין בעל לאשתו, כמו גם דעות שונות על החשיבות היחסית של זכויות וחובות, חופש וסמכות, שוויון והייררכיה״.
הנטינגטון יוצא חוצץ נגד הרעיון שהעולם מתקדם לקראת יצירת ציוויליזציה עולמית אחידה . אדרבה, לדעתו תמשכנה להתקיים ציוויליזציות שונות, ויש סבירות גבוהה שהן תתנגשנה זו בזו. הציוויליזציות שהוא מונה הן: האסלאמית (שבה שיעור הצעירים גבוה במיוחד - עובדה הגורמת לתסיסה), ההינדית (שבמרכזה עומדת הודו), היפנית, הנוצרית-אורתודוקסית (שבמרכזה עומדת רוסיה), הסינית והמערבית. בעתיד ייתכן שתיתוספנה ציוויליזציה אפריקנית וציוויליזציה לטינו-אמריקנית.
מדוע התרחשה , לדעתו, ההתנגשות בין ציוויליזציות אחרי המלחמה הקרה? הנטינגטון מונה חמש סיבות לכך :
א) ריבוי יחסי הגומלין בין עמים מציוויליזציות שונות;
ב) ריבוי מערכות יחסים כלכליים אזוריים בתוך ציוויליזציות, העומדים לעתים בסתירה עם היחסים הגלובליים;
ג) התחזקות הדת והזהות הדתית בכל העולם;
ד) העובדה שהאליטות במדינות שאינן מערביות הן פחות מערביות בגישתן מבעבר;
ה) שינוי במאזן הכוחות הדמוגרפי והכלכלי לטובת מדינות שאינן מערביות - בעיקר מדינות אסיאניות ומוסלמיות - באופן שמאתגר את ההגמוניה המערבית.
לדעת הנטינגטון רצוי, למען היציבות, שבכל ציוויליזציה תהיה מדינת גרעין (תרתי משמע) אחת. אחת הבעיות שהוא רואה בציוויליזציה המוסלמית היא שאין בה מדינה כזאת. הוא היה רוצה לראות את טורקיה - שאותה הוא מבקר קשות על מדיניותה הפרו-מערבית, המכונה בפיו ״מבישה״ - כמדינת הגרעין באסלאם.
הנטינגטון מונה שלוש קטגוריות של קונפליקטים בין ציוויליזיות :
א) קונפליקטים בין מדינות הגרעין או בין מדינות מפתח מציוויליזציות שונות;
ב) קונפליקטים בין מדינות מציוויליזציות שונות הגובלות זו בזו;
ג) קונפליקטים בין קבוצות מציוויליזציות שונות בתוך מדינות הטרוגניות.