עבודה אקדמית המסע לפולין והשפעותיו, טקסי הזכרון, לימוד השואה, איכותני ראיונות, הוראת השואה בחינוך הכללי/דתי/ערבי (עבודה אקדמית מספר 5799)
41 עמודים
עבודה אקדמית מספר 5799
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי לימוד השואה- המסע לפולין והשפעותיו על אוכ' שונות של תלמידים?
תוכן העניינים
מבוא.
הוראת השואה במערכת החינוך.
תוכנית הלימודים בנושא השואה.
המגזר היהודי החינוך הממלכתי
החינוך הממלכתי-דתי
החינוך המוכר שאינו רשמי
המגזר הערבי
פעילות בלתי פורמלית במערכת החינוך.
גופים מרכזיים נוספים העוסקים בהוראת השואה לתלמידים..
בית-הספר המרכזי להוראת השואה ב״יד ושם״.
מוזיאון לוחמי-הגטאות.
מרכז ״מורשת״ בגבעת-חביבה.
ממצאי סקר בנושא הוראת השואה בבתי-הספר בישראל.
הנצחת השואה בטקסי זכרון במערכת החינוך.
דיון
הטקס כביטוי של אבל.
הטקס ככלי להעברת מסר ושליחות.
הטקס בסימן המסע.
יומן מסע לפולין.
דרך להעברת חוויות מהמסע.
סיום מסע וסגירת מעגל.
סיכום..
ביבליוגרפיה.
נספחים..
נספח 1 : מבנה הטקס.
נספח 2 : שאלון תלמיד משלחת.
נספח 3 : ראיונות.
המסע לפולין הוא אירוע חוויתי המשלב את כל החושים עם רגשות של הנאה, התרגשות, חרדה, פחד, פגיעות ואמפתיה( רומי ולב ).
י' :" זה טוב שחברי המשלחת מכינים את הטקס כי אנחנו בדיוק אחרי וזה הזמן שלנו להוציא את מה שחווינו זה המקום והזמן[...]".
ס' : " אנחנו מעבירים את המסע לקהל. אנחנו צריכים להעביר אותו אנחנו בגיל של הצופים ואז הרגשות יותר חזקים כי עברנו חוויות זה יותר אישי, אנחנו יכולים להעביר יותר חזק. היום הטקס שונה אנחנו מעבירים יותר מרגיש אישי קשור אלינו אנחנו עברנו את החוויה זה יותר קרוב אליי".
התלמידים דיברו על הרצון העז לשתף בחוויות אותן חוו במהלך המסע.צורך זה מממש את השלב האחרון המשלים את ביצוע התהליך החינוכי של המסע לפולין. לפי חוזר מנכ"ל כדי לבצע את התהליך החינוכי למסע לפולין נחוצים ארבעה שלבים: שלב א' - הכנת התלמידים והמלווים לקראת היציאה למסע, שלב ב' - המסע בפולין, שלב ג' - עיבוד חינוכי של החוויות הרגשיות והלימודיות בעת המסעואחריו ושלב ד' - שיתוף חברי הקהילה בחוויות ובהרהורים בעקבות המסע(משרד החינוך).
בנוסף התלמידים חזרו מהמסע בספטמבר 2012, מאז חזרתם מהמסע חלף פרק זמן של כשישה חודשים, ובפרספקטיבה של זמןעיבוד החוויות והתחושות יכול להיות טוב יותר.אולי זוהי גם הסיבה לכךשהעיסוק היה יותר בתכנים ובחוויות ופחות בפן הרפלקטיבי.סיבה נוספת היא שרק המפגש עם חוויותיהם של אנשים אמיתיים מעניק משמעות
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
פרופ׳ סמי סמוחה, אוניברסיטת חיפה, מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל
רות פירר, סוכנים של הלקח, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ׳ 148.
יאיר אורון, מכאוב הדעת - סוגיות בהוראת השואה והגינוסייד, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
Al-Haj, Majid , Education for Democracy in the Arab Schools: The Dilemas of a Changing National Minority, The Institue for Arab Studies, Givat Haviva.
15. Al-Haj, Majid & Henry Rosenfeld , Arab Local Government in Israel, Westview
Press, Boulder.