עבודה על קטינים עונשין, שיפוט פלילי של בני נוער, דרכים חלופיות, נוער עבריין (עבודה אקדמית מספר 6116)
35 עמ'
שאלת המחקר:
כיצד באה לידי ביטוי תרומת הליכים חלופיים בשפיטת קטינים במשפט הישראלי?
תוכן עניינים
תרומתם של הליכים חלופיים בשפיטת קטינים
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
הליך חלופי (תיקון מס' 16) תשע"ב-2011 (תיקון מס' 18) תשע"ד-2014
עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: תרומתם של הליכים חלופיים בשפיטת קטינים.
חוק העונשין במדינת ישראל קובע כי קטין אשר בשעת ביצוע העבירה חצה את גיל 12 יועמד לדין על מעשיו ואף עלול במקרים מסוימים להיענש, בדיוק כפי שבגיר היה נענש על אותו מעשה. יחד עם זאת החוק, רשויות האכיפה ובתי המשפט נוהגים לעיתים בהליכים חלופיים כאשר מדובר בעבריינות נוער מזו שהיו נוקטים בה לגבי בגירים[1].
מטרתה של גישה זו מבוססת על עיקרון השיקום והטיפול בקטין. הרציונל העומד מאחורי הליך חלופי הוא הרחקת הקטין שמואשם בפלילים מהמערכת המשפטית הפלילית הפורמלית ובכך ניתן יהיה למנוע את תיוגם של אותם קטינים שביצעו פשע בגיל צעיר ולעזור בהליך שיקומם על מנת שעתידם לא יפגע ויוכלו לצאת ממעגל הפשע ולחזור לחיות כנורמטיביים בקהילה. נקיטת הליך חלופי תביא לכך שמהקטין ייחסכו אותם ההשפעות, מעצם ניהול ההליך בבית המשפט לנוער. ובכך תושג אותה מטרה של שיקמו מבלי שהקטין יצטרך להגיע לבית משפט לנוער ולהישפט על מעשיו.[2]
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
מאיר חובב , רונית צור, סוזי בן ברוך. קטינים בהליך פלילי – פוגעים, נפגעים ועדים. הוצאת כרמל, ירושלים (2023)
עציוני, לימור (2019). נוער במשפט הפלילי. הוצאת נבו