עבודה על מזונות איסלם, גובה מזונות ילדים בבתי דין שרעים בהשוואה לבתי משפט לענייני משפחה, פסיקה, דיני משפחה מוסלמים, מעמד אישי (עבודה אקדמית מספר 6120)
23 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 6120
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי גובה מזונות ילדים בבתי דין שרעים בהשוואה לבתי משפט לענייני משפחה?
תוכן עניינים
סמכויותיהם של בתי הדין השרעיים ומשפט מוסלמי
מזונות ילדים בבתי דין שרעים ובבתי משפט לענייני משפחה.
מזונות ילדים בבתי משפט לענייני משפחה:
גובה מזונות ילדים בבתי משפט לענייני משפחה
מה קובע הדין האישי השרעי לגבי מזונות ילדים?
מהן ההוצאות ה"מכוסות" על ידי מזונות ילדים לפי הדין השרעי?
איזה בית משפט מוסמך לדון בתביעת מזונות של אם מוסלמית?
מהי המשמעות של פסק דין למזונות?
כיצד ניתן לחייב אב סרבן לשלם מזונות?
הדין השרעי - האסכולה הח'נפית ומזונות ילדים.
השוואה בין גובה המזונות בבתי משפט לענייני משפחה לבין בתי הדין השרעים
האם וכיצד שונה הדין השרעי בדיני מזונות מהדין העברי?
עבודה זו עוסקת בגובה מזונות ילדים בבתי דין שרעים בהשוואה לבתי משפט לענייני משפחה.
הדין האישי שחל על מוסלמים בישראל הוא חוק המשפחה העותמאני, לשנת 1917, אשר בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מקום שיש צורך בפרשנות או השלמה יש לפנות למקורות האיסלאם בכל הקשור לדיני השריעה מאסכולה זו. בהתאם לדין זה, האדם מחויב במזונות עקב נישואין (בעל לאשתו) וקשרי דם (אב לבנו, בן לאביו וכדומה). [1]
הדין השרעי הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה. השריעה מקבילה באופייה ובמטרתה להלכה ביהדות. ישנם ארבעה זרמי הלכה מוסלמים סונים: מאלכית, חנבלית, חנפית ושאפעית, כאשר ארבעתם נחשבים אורתודוקסים במידה שווה. [2]
לפי היהדות, בעניין של מזונות ילדים[3], מקור חיובו של אב[4] במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה נובע מן הדין האישי-דתי. מגיל חמש-עשרה ואילך, מקור חיובו של האב נובע מדין צדקה. הוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי. על האם, בניגוד לאב, לא מוטלת מטעם דיני מזונות כל חובה לזון את ילדיה. אולם, לענין חובת הצדקה לילדים, דין האב[5] והאם שווים.
חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי רוב על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. מכוח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו.
ההבדל המרכזי בין הקביעות במערכות הדין השונות, נעוץ בעובדה לפיה חובת המזונות על האב בדין השרעי היא חובה מוחלטת, שאינה משתנה לפי גיל הילדים, אלא תלויה במצבם הכלכלי. לעומת זאת, בדין העברי חובת המזונות מושפעת מגיל הילדים. [6]
כך, לפי הדין העברי, חובת המזונות המוטלת על האב היהודי היא חובה מוחלטת, המושתתת על האב עד הגיע הילדים לגיל 6. לאחר מכן, המזונות הן מדין צדקה. שיעור המזונות מדין צדקה המוטלים על האם ועל האב נקבע בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים.
גם בית דין שרעי וגם בית משפט לענייני משפחה, שהינו בית משפט אזרחי, מוסמכים לדון בתביעת מזונות של אם מוסלמית, התובעת מזונות בשם ילדיה.
מסקירת הפסיקה עולה כי גובה המזונות בבתי הדין לענייני משפחה הם יותר גבוהים מהנפסק בשרעי.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
יצחק כהן, דיני המשפחה בישראל, פרוצדורה ומהות
ג' בכור המשפט בעולם הערבי, הוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה (אוניברסיטת רייכמן)
י' צ' גילת "והילד מה הוא אומר? - המודלים המסורתיים של "טובת הילד" בהליכי השיפוט האזרחיים והרבניים והצורך בהעצמת קולו של הילד בהם" עיונים ובירורים במצות כיבוד אב ואם 331 -321( אלון שבות: צומת)