עבודה אקדמית האישה הפלסטינית, ערביה ישראלית, סירין אלחוסייני שהיד (עבודה אקדמית מספר 6223)
12 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 6223
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי מצב האישה הפלסטינית- מקרה בוחן: סירין אלחוסייני שהיד?
תוכן העניינים:
חלק ראשון - סירין אלחוסייני שהיד
חלק שני - פלסטינית, אישה, פריבילגית
חלק שלישי - קונטקסט היסטורי
ביבליוגרפיה
סירין חוותה בחייה אירועים רבים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. היא נולדה וגדלה בירושלים שתחת המנדט הבריטי בתקופה שבין מלחמות עולם והייתה עדה ל'מרד הערבי הגדול' בשנים 1939-1936, בחלקו שהתה בירושלים ובחלקו בבירות ובבגדד. לאחר מכן חוותה את מלחמת 1948 והיגרה שוב מירושלים לבירות, בה ראתה את המוני הפליטים הפלסטינים שהגיעו ללבנון יחד איתה. היא צופה מרחוק במלחמת 1967, וכואבת את השבר הגדול של החברה הפלסטינית לאורה. בשנות גלותה היא שבה לביקורים בגדה המערבית שתחת שלטון ירדן, ולאחר 1967 לגדה המערבית ולירושלים שתחת שלטון מדינת ישראל. היא נמצאת בלבנון בזמן מלחמת האזרחים בשנת 1975, ולאחר מכן בפעולות ישראל בדרום לבנון ששיאן בכניסה הישראלית עד לבירות בשנת 1982 (מבצע שלום הגליל).
בהשוואת עובדות היסטוריות המוזכרות בספרה של סירין ניתן למצוא מספר התאמות עם מקורות נוספים אשר חוקרים ומתארים את התקופה הנסקרת. משפחת אלחוסייני, כמתואר בספר, הייתה משפחה אמידה בעלת קרקעות ונכסים רבים, אשר זכתה לעושרה, בין היתר, ממכירת אדמות. עובדת היות המשפחה בעלת קרקעות ומכירתן מתוארת במספר מקורות. כך לדוגמא מכירת חלקות פרדסים שלמות ליהודים,[1] וכן רשימה בה מוזכרים נכבדים פלסטינים אשר מכרו אדמות ליהודים, בה מוזכר ג'מאל אלחוסייני, אביה של סירין.[2] חלק מהותי מהספר עוסק במרד הערבי הגדול ובמעורבות משפחתה וקרוביה של סירין בפעולות המרי. אכן נראה כי משפחת אלחוסייני, בהובלתה את הקמת הוועד הערבי העליון, הייתה שותפה פעילה בהתארגנות ובהובלת המרד.[3]
ביבליוגרפיה לדוגמא:
סבטלובה ק', על עקבים במזרח התיכון, הוצ' פרדס (2020)
סירין אלחוסייני שהיד, ירושלמית, תרגום מלי ברוך, (תל אביב: אנדלוס הוצאה לאור)
אדוארד סעיד, תרבות ואימפריאליזם, תרגם נועם רחמילביץ', עריכה מדעית: יורם מיטל, הוצאת רסלינג (2019)