מכינה אקדמית אוריינות, שירות לאומי אזרחי, חברה ערבית, שיח פייסבוק, דעת קהל רשתות חברתיות מגזר ערבי, שירות לאומי ערבים, בני מיעוט (עבודה אקדמית מספר 6335)
12 עמודים
עבודה אקדמית מספר 6335
שאלת המחקר
מהו הקשר בין עמדות ההנהגה של המגזר הערבי והשיח ברשתות החברתיות לבין יחס לשירות לאומי במגזר הערבי?
תוכן עניינים
מבוא
פרק א'-
השירות הלאומי
הגדרה ותשתית
רקע היסטורי
מניתוק לשילוב
יחס ההנהגה הערבית לשירות לאומי-אזרחי
התנגדות ההנהגה הערבית
סיבות להתנגדות
פרק ב' – הפייסבוק רשת חברתית כאמצעי ביטוי
הגדרות ודפוסי שימוש
מאפיינים
שימוש בפייסבוק בחברה הערבית
סיכום
רשימת מקורות
שירות לאומי אזרחי הנו שירות התנדבותי בו תורמים צעירים וצעירות מזמנם וממרצם לתועלת החברה.
על פי חוק השירות הלאומי, מהווה חלופה לאזרחים אשר קיבלו פטור מן השירות צבאי, יכול להתנדב לשירות הלאומי. בתוך אוכלוסייה זו נכללים: גברים, נשים, יהודים, ערבים, חילוניים ודתיים ופטורי גיוס מכל סיבה שהיא.
השירות האזרחי בישראל מהווה חלופה וכדרך לתגבר את שירותי הבריאות, הרווחה, החינוך, איכות הסביבה, ביטחון הפנים ושירותי ההצלה; להגשמת ערכים של התנדבות, ערבות הדדית ואזרחות פעילה ולפיתוח אישי של המתנדבים הלוקחים חלק בתוכנית. זהו שירות התנדבותי של שנה אחת לבני 17 ומעלה, שניתן להרחיבו לשנה נוספת כל עוד גיל המתנדב לא יעלה על 24. באותה מידה, המתנדב יכול להפסיק את השירות בכל שלב. (חטינה)
העבודה הנוכחית עסקה בהתנגדות לשירות לאומי אזרחי של החברה הערבית בישראל.
ההנהגה הערבית מתנגדת לשירות לאומי אזרחי של ערבים, למרות שמדובר בשירות חברתי המיועד לשרת את החברה הערבית.
הנימוקים של ההנהגה הערבית להתנגדות נובעת מהעובדה כי הם לא שותפו בתהליכי קבלת החלטות ויש בזאת פגיעה רגשית, תרבותית ומנטאלית על רקע המאבקים החברתיים לשלום ולשוויון בין החברה הערבית לחברה היהודית.
החברה הערבית בישראל לא הפנימה עדיים כי היא חברת מיעוט וכל אשר תעשה יהיה כרוך במאבקים ובמיוחד נוכח העובדה שהחברה הערבית חשה כל השנים ואינה יוצאת מתחושות הקיפוח וחוסר השוויון.
ההנהגה הערבית מסיתה בכל דרך אפשרית נגד ההתגייסות לשירות הלאומי אזרחי.
משתמשת בכל הכלים העומדים לרשותה.
בשנים האחרונות משמשת הרשת החברתית פייסבוק כפלטפורמה חופשית להסתה, לקללות, לאיומים תוך שימוש בקריקטורות ובתמונות מאיימות. (חטינה)
(בעבודה האקדמית כ-7 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)
מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
עמיחי כהן, "סופו של נשף המסכות", המשפט ברשת: זכויות אדם – כתב עת: מבזקי הארות פסיקה