הורדה מיידית מאות עבודות חינם מחיר הוגן מ-50 ש״ח
📞 ווצ'אפ - מסרון: 050-4334497  ·  letsmakesmart@gmail.com
💬 ווצ'אפ

עבודה אקדמית סמי שלום שטרית, משורר מזרחי, הסכסוך ישראלי פלסטיני, יחסים אשכנזים מזרחיים, שירה עברית, ספרות (עבודה אקדמית מספר 6442)

16 עמ'

עבודה אקדמית מס' 6442

לרכישה

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי יצירתו של סמי שלום שטרית- הסכסוך ישראלי פלסטיני, יחסים אשכנזים מזרחיים?

בספרו של שטרית "פרֵיחה שם יפה", ניתן לראות כבר בשם הספר בחירה שהיא תגובה מהופכת לתפישה הרווחת בישראל שפריחה הוא ביטוי גנאי. בספר מצויה ראשיתה של ההפרדה בין אני קולקטיבי מזרחי ובין נמענים בגוף שלישי שיופיעו מאוחר יותר בגוף שני. ראשית השירה הפוליטית של שטרית פותחת בפנייה לנמענים, בהצהרה תרבותית, מתוך ניסיון לתקן סטריאוטיפ. 

בעמוד הראשון של הספר מופיע ציטוט של משה אבן עזרא: "לִפְעָמִים בַּיִת שֶׁל שִׁיר / יָפֶה מִבַּיִת שֶׁל זָהָב". גלוזמן רואה את הציטוט ככלי בעזרתו יוצר שטרית את הקשר בינו (מזרחי כותב שירה) לבין תור הזהב בספרד (גלוזמן, 1997, 13). בעמוד זה נמצאת גם הקדשה: "מוקדש באהבה, / לכל הפרֵיחות שהיוּ לפִּירחי‍ֹות ולכל / הפִּירחיו‍ֹת שהיו ל'פרֵיחו‍ֹת'", כשהוא רומז למי שנאלצה לעברת את שמה כשעלתה ארצה ולמי ששמה הפך בעל כורחה לכינוי גנאי. השיר "פְרֵיחָה שׁם יפה" הוא שאוצר בתוכו את גרעינו הרעיוני של הספר כולו, הנושא את אותו השם.

כְּשֶנּוֹלְדָה פִּרְחִיָּה בְּדַר-אל-בֵּידָה 

קָרְתָה אוֹתָהּ אִמָּהּ פְרֵיחָה 

שְיִּהְיוּ חַיֶּיהָ מְלֵאִים שִׂמְחָה. 

פְרֵיחָה שֵם יָפֶה אָמְרָה. 

פְרֵיחָה שֶם יָפֶה.

(פריחה שם יפה, 51) 

והוא ממשיך ומתריס כנגד משמעות הכינוי "פריחה" בחברה הישראלית. המושג "פריחה" כפי שהוא מוכר בחברה הישראלית הוא כינוי סלנג גזעני, המבטא יחס של זלזול כלפי בת עדות המזרח. כינוי זה רחוק ממשמעותו המקורית של השם, ובהכרח משפיע על הערכתו העצמית של הפרט המזרחי ועל תפיסתו את זהותו. בניגוד מוחלט להבנת השם בחברה הישראלית (בחורה פשוטה, גסה וחסרת השכלה), מעמיד שטרית מולו, ומסביר דרך השיר הארס הפואטי הזה שמקור השם הוא שמחה, שם נפוץ בקהילת יהדות המגרב, וסטריאוטיפ הפריחה תמיד מופיע במשמעות השלילית בתרבות הישראלית, בטלוויזיה, במוסיקה ובקולנוע. המתח בין האשכנזיות למזרחיות והמבט העיוור של האשכנזיות מעסיקים את שטרית ברבים משירי הספר (גלוזמן, 1997, 1, 13), ובשיר זה הקורא עומד מול הפער בן השם הפרטי לכינוי התרבותי שמעסיק את שטרית, ופער זה הוא שמאלץ את הקורא לחזור מן הכללי אל הפרטי. מאחורי מה שנתפס בתרבות השלטת כגינוי מסתתרת זהות יפה. "פריחה" הופך משם יפה לשם גנאי רק במבט העוין של האשכנזי. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

תולדות עמנו הן שירה אחת ארוכה וגדולה, זלדה בשיחה עם תלמידים, 'דחק - כתב עת לספרות טובה', כרך ט'

זיסי סתוי ופרופ' יגאל שוורץ (עורכים). לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים. זב"מ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

תח-9-חסינה LKM

💬